הפרופסור לחינוך, קן רובינסון, מגלה מהם הגורמים להצלחה בחיים וכמובן שגם מהם הגורמים להצלחה בקריירה והוא טוען שאחד הגורמים הכי חשובים להצלחה זה יצירתיות.
קצת על סר קן רובינסון – קן רובינסון הוא פרופסור לחינוך והוא דוגל בהשקפה שכל אדם ניחן בכשרון מסוים. את הכישרון הזה כדאי לטפח כיוון שאותו אדם יוכל להפוך את הכישרון שלו לעיסוק מרכזי בחייו וגם למקור פרנסתו. קן רובינסון טוען גם שדווקא בתי הספר ואולי גם ההורים פוגעים בפוטנציאל של הילד שלהם להגיע להגשמה עצמית. כמובן שההורים לא עושים זאת במכוון. הם עשויים לעשות זאת מחוסר ידע או מזה שהם יקשיבו למורה שנותן הדרכה שגויה או מזה למשל שהם לא רוצים שילד שלהם יהיה שחקן כי באמונה שלהם שחקנים לא מצליחים להתפרנס. לטענתו של פרופ' קן רובינסון, מערכת החינוך כיום היא כמו פס יצור תעשייתי שבו כולם צריכים להתאים לתבנית. תלמיד שהוא יוצא דופן ולא נכנס למשבצת, מערכת החינוך תאלץ אותו להתאים את עצמו למשבצת במקום לתת לו לפרוץ ולהגשים את הכישרון הייחודי שלו.
למרות שסר קן רובינסון הוא פרופסור לחינוך, לטעמי הוא מומחה להגשמה עצמית והצלחה.
סר קן רובינסון גם כתב את הספר "המקום הנכון: למה חשוב לעשות את מה שאוהבים".
גם סלבדור דאלי היה גאון לא רק בציור אלא גם בכל מה שקשור לאומנות ההצלחה בחיים ועל ידי לחיצה כאן אפשר לגלות מהם 4 הגורמים להצלחה על פי סלבדור דאלי. 

בטח תהיתם בעבר מהו הסוד להצלחה בחיים

מהם הגורמים המנבאים הצלחה בחיים ובקריירה?
מה יכולים להיות מנבאי ההצלחה שלנו בקריירה ובחיים?
האם יש איזשהו "מתכון"?

בהרצאה מרתקת שמועברת בצורה משעשעת ע"י  סר קן רובינסון שבה הוא מסביר למעשה שבתי הספר מעצבים אנשים בדמותם, מחנכים לתחומים מסוימים בלבד ולא משאירים מקום ליצירתיות.

כותרת ההרצאה: "האם בתי הספר הורגים את היצירתיות?"

עיקרי הרעיונות של ההרצאה:

קן רובינסון טוען שאנשים מחונכים מחוץ למקום היצירתי שלהם כי המסר של חברות, הנהלות, מערכות חינוך זה שלטעות זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות.

מערכת החינוך המודרנית התפתחה בעקבות המהפכה התעשייתית כיוון שמפעלים היו צריכים עובדים מיומנים ולכן התחילו להיווצר מערכות חינוך. מערכות החינוך המודרניות באו לשרת את הצרכים של התעשיינים במהפכה התעשייתית ולכן שמו דגש בעיקר על לימוד מקצועות שישרתו את שוק העבודה.

איך מערכת החינוך רואה הצלחה בחיים ובקריירה?

מערכת החינוך מסווגת אדם כמוצלח כאשר הוא מגיע להיות בסופו של דבר להיות פרופסור. הרי פרופסור מייצג את ההצלחה האולטימטיבית באקדמיה ונמצא בראש הפירמידה. פרופסור זה התואר הכי גבוה שניתן להשיג במסגרת של קריירה אקדמית. פרופסורים הם אנשים סקרנים אך ישנם הרבה מאוד אנשים שאינם פרופסורים אבל היו סקרנים לא פחות. לדוגמא: ביל גייטס, סטיב ג'ובס, מייקל דל ומארק צוקרברג אלו דוגמאות לאנשים מאוד סקרנים שאין להם אפילו תואר ראשון.

 אחד הגורמים הכי חשובים להצלחה בחיים – יצירתיות

מי שיצירתי, מי שהולך בדרכים שבהם לא הלך אף אדם בעבר, מגדיל את הסיכויים שהוא יטעה אך הוא גם מגדיל את הסיכויים שלו להצלחה בחיים ובקריירה.

אחד הממציאים הגדולים ביותר בהיסטוריה של האנושות הוא תומס אלווה אדיסון שהמציא הרבה מאוד המצאות ששינו את פני האנושות כגון נורת החשמל, הפונוגרף שהוא מעין אב טיפוס לפטיפון והטלגרף הדו כיווני שהוא הבסיס לעולם התקשורת המודרני של היום. בעקבות הטלגרף פותחו הטלפון, הרדיו והטלוויזיה. אדיסון כנראה היה אדם מאוד יצירתי ואחת הסיבות המרכזיות לכך היתה כנראה דווקא מפני שהוא כמעט ולא למד בבית ספר אלא חונך בחינוך ביתי ע"י אמו. למזלו של אדיסון ולמזלה של האנושות כולה, אדיסון כמעט שלא למד בבית ספר ולכן היצירתיות שלו לא נהרסה ע"י מערכת החינוך.

מכיוון שהאקדמיה תופסת מקום חשוב בחיים שלנו – אנחנו שולחים את ילדינו לאקדמיה וחושבים שזה יעזור להם להתפרנס בעתיד. עובדה שתארים הם עדיין דרישה בסיסית אצל מעסיקים. דווקא בגלל החשיבות של האקדמיה ודווקא מפני שכמעט כולם הולכים ללמוד, האקדמיה מאבדת את ערכה. עובדה היא שכיום דורשים תואר ראשון איפה שפעם הסתפקו בתעודת בגרות, דורשים תואר שני איפה שהסתפקו בתואר ראשון ותואר שלישי איפה שהסתפקו בתואר שני. אנחנו חיים בעולם שבו ישנה אינפלציה של תארים אקדמיים.

חוק ההיצע והביקוש עובד גם כאן. בגלל תפוצתם הרחבה של התארים האקדמיים, הם כבר לא מהווים קריטריון משמעותי בקבלה לעבודה והם לא מהווים ערובה לקבלה לעבודה וגם לא לפרנסה בכבוד. לפני 30 שנה, תואר היה ערובה לעבודה ופרנסה. כיום התארים לא מהווים ערובה לעבודה ולפרנסה. נניח שלכולם במדינת ישראל יש תואר ראשון, אז מה הייחודיות בכך שלמועמד מסוים יש תואר ראשון?! התואר כבר לא מהווה קריטריון לאבחנה בין עובדים איכותיים יותר לעובדים איכותיים פחות.

אז מה הקריטריון המשמעותי שמבחין בין המועמדים? או במילים אחרות….
איזה קריטריון על המעסיקים לחפש בין המועמדים כדי לדעת איזה עובד יתרום להצלחת החברה ?

סר קן רובינסון טוען שמדובר ביצירתיות!

יצירתיות בעולם שלנו חשובה כמו היכולת לקרוא ולכתוב! היצירתיות היא לא פריבילגיה אלא משהו שאנו חייבים בשביל להצליח בחיים ובקריירה.

אני טוענת שאל תפחדו לתת דרור ליצירתיות שבכם גם אם אתם עלולים לטעות בדרך.
מישהו בכלל זוכר שההשקה של המכשיר הנייד הראשון של חברת אפל שהוצג ע"י סטיב ג'ובס היתה כישלון גדול?

הגורמים להצלחה בחיים ובקריירה על פי קן רובינסון

1. אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחה בחיים ובקריירה הוא יצירתיות –
מעסיקים – חפשו את היצירתיות כאשר אתם מעוניינים לגייס עובדים.  יצירתיות כיום זה מה שמבדל את העובדים שכולם בעלי תארים. עובדים יצירתיים יתרמו הכי הרבה להתפתחות של העסק שלכם.
עובדים – תחשבו יצירתי והפגינו יצירתיות במקום העבודה.
2. אחד הגורמים החשובים להצלחה בחיים ובקריירה שמשלים את גורם היצירתיות הוא לא לפחד לטעות או במילים אחרות העזה –
עובדים שהם יצירתיים אך הם לא מעזים ללכת עם היצירתיות שלהם, למעשה אף אחד לא באמת יידע שהם יצירתיים. להיות יצירתי זה אומר ליישם את היצירתיות שלכם ולהוציא אותה לפועל.
מעסיקים – אפשרו לעובדים שלכם להיות יצירתיים. היו פתוחים לקבל רעיונות חדשים מהם. בחברות כגון גוגל יש זמן "חופשי" שבו העובדים יכולים לפעול לפתח פרויקט משלהם.
3. לעשות את מה שאנחנו אוהבים (מוטיבציה פנימית) –
עובדים – לפעול למען ההגשה העצמית שלנו ולעשות את מה שאנחנו אוהבים לעשות. למעשה, כאשר אנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים יש לנו מוטיבציה פנימית מאוד גדולה ותשוקה להשקיע הרבה מעבר למה שהיינו משקיעים בעבודה שבה אין לנו מוטיבציה פנימית חזקה.
גלו את מהם 3 הגורמים החשובים לבחון שיש אצל מעסיק כדי שלכם תהיה תחושת שביעות רצון וסיפוק גבוהה, לחצו כאן! 
מעסיקים – חפשו  לגייס את העובדים שאוהבים את העבודה שלהם. עובדים שאוהבים את מה שהם עושים, ישקיעו הרבה יותר לעומת שאר העובדים.
מגייסים עובדים? להרחבה בנושא של מוטיבציה פנימית ואיך לקבל מהעובדים שלכם יותר, יותר תפוקות, יותר שביעות רצון, לחצו כאן! 

רק המעז, מצליח!

מומלץ ביותר לצפות בסרטון של קן רובינסון כי הוא גם מצחיק וגם מחכים:

מאחלת לכולנו שתהיה לנו הצלחה בחיים ובקריירה ושיהיו לנו חיים מלאים בהגשמה עצמית ומימוש עצמי!

נורית