העסקה מגוונת הגדרה:

ישנן בארץ אוכלוסיות רבות כגון: ערבים, חרדים, אתיופים, בעלי מוגבלות פיזית וכולי המתקשות למצוא עבודה ביחס לאוכלוסיות אחרות. העסקה מגוונת דוגלת בכך שיש לגוון את העובדים במקום העבודה כך שיגיעו מאוכלוסיות שונות ומגוונות, כך שלמשל צוות פיתוח בהייטק יכיל גם אתיופים וגם ערבים וגם נשים וגם חרדים וגם בעלי מוגבלות פיזית. הגיוון מתחיל מגיוון בגיוס כך שבסופו של דבר כוח האדם יהיה מגוון. גיוון תעסוקתי, גיוון בתעסוקה והעסקה מגוונת הם למעשה 3 ביטויים שמשמעותם היא אותו הדבר.

השתתפתי בכנס בנושא של "עתיד הסטרטאפים, גיוון תעסוקתי והכלה" מטעם עמותת itworks ושגרירות ארצות הברית והנה סיכום של הרעיונות המרכזיים.

העסקה מגוונת – נתונים ותובנות

כיום 50 אחוז מהתלמידים בבית ספר יסודי הם ערבים וחרדים.
בעוד 15 שנה אלו האנשים שיצטרכו להשתלב בשוק העבודה הכללי ובהייטק.
יש 12,000 משרות פתוחות לאיוש בהייטק שמחפשות מהנדסים ומהנדסות מצד אחד ויש למשל 100K חרדים מן הצד השני שיכולים לעבוד ולא עובדים. נניח שרק כ- 10Kמתוך ה- 100K מתאימים להייטק, כבר סגרנו את הפער של ה- 12,000 המשרות הפתוחות.
אחד מהדוברים היה איציק קרומבי – יו"ר פורום ההייטק החרדי שחלק נתונים מעניינים בנודע לעובדים החרדים. איציק גם חלק את החוויות שלו בתור מועמד לעבודה כשהוא הלך לראיון עבודה בחברת הייטק שאלו אותו את השאלות הבאות:
כמה פעמים הוא צריך להתפלל ביום?
באיזה לבוש הוא יגיע לחברה? (הפחיד אותם שהוא יגיע עטוף בציצית)
האם יש לו בעיה למכור לנשים?

איציק הסביר לאותה חברה שיהודים מתפללים 3 פעמים ביום, הסביר להם על הלבוש ושאין לו בעיה למכור לנשים.
אז נכון שהשאלות שאיציק נשאל היו רחוקות מלהיות פוליטיקלי-קורקט אבל אלמלא השאלות הללו, אם הארגון לא היה מציף את הסוגיות שהטרידו אותו, איציק היה מקבל תשובה שלילית ישר על המקום.
איציק דווקא התקבל לעבודה.
בסוף המצגת שלו היתה תמונה של מיקרוגל והוא אמר שבסופו של דבר זה מסתכם במיקרוגל. הוא עבד בחברה מסוימת 3 שנים ונאלץ לאכול אוכל קר כל יום כי הוא לא יכול היה לחמם את האוכל שהוא הביא מהבית. הוא סיפר שזו חברה שהיתה משקיעה המון בעובדים שלה ומפנקת אותם. כאשר הוא ביקש מהם מיקרוגל כשר הם לא הבינו על מה הוא מדבר. כמה עולה מיקרוגל כיום? 200 ₪ . הוא יכול היה לקנות מיקרוגל בעצמו ולהביא לחברה אבל הוא אמר שזה היה עניין עקרוני. החברה שבה הוא עבד לא הפגינה רגישות לצרכים שלו בתור עובד חרדי

אחת המסקנות היא שבנושא שהוא הכי לא פוליטיקלי קורקט דווקא כן צריך לשים דברים לשים על השולחן והדיבור שהוא לא-פוליטיקלי קורקט, הוא דווקא זה שמקדם.

העסקה מגוונת היא גם הדבר המשתלם וגם הדבר הנכון לעשות

כיום השיח הוא לא על אחריות חברתית ותרומה לקהילה, זה היה השיח של פעם. כיום מדברים על לקחת את הטובים ביותר לעבודה. השונות קיימת ממילא ואנחנו צריכים להסביר לארגונים שהם מרוויחים מגיוון תעסוקתי. העסקה מגוונת זה הדבר הנכון מבחינה עסקית וזה גם הדבר שנכון לעשותו מבחינה חברתית.
כשכולם חושבים אותו הדבר, אין פריצות משמעותיות.
כשאנשים מגיעים מרקעים שונים ויש להם חוויות חיים שונות, הם יחשבו שונה ואז במקום נקודת מבט אחת, פתאום יש 5 נקודות מבט והזמן לפתרון מתקצר.
העסקת מגוונת על פי מחקרים, משפיעה לטובה על צמיחתן של חברות ולהשגת תשואה פיננסית גבוהה יותר.
העסקה מגוונת היא לא רק עניין חברתי אלא משפיעה על השורה התחתונה של החברות. חברות עם העסקה מגוונת, משגשגות ומרוויחות יותר ולכן אלו גם החברות שכדאי לעבוד בהן וגם להשקיע בהן

מדוע ארגונים נרתעים מגיוון תעסוקתי?

אחת הסיבות שארגונים נרתעים מלקחת עובדים מאוכלוסיות מגוונות זה לאו-דווקא בגלל גזענות אלא זה בעיקר כי לא יודעים איך להתמודד עם השונה והאחר. ראש צוות שמראיין מהנדס ערבי, לא רוצה את ה"כאב ראש" הזה כי מבחינתו זה לוקח לו יותר זמן ואנרגיות לנהל מישהו שהוא לא יודע איך לנהל אותו.

יש כלים להתמודד עם העסקה מגוונת –
1. ברמת המאקרו – הכר את האחר, את התרבות שלו.
2. ברמת המיקרו – איך תכלס מנהלים את השונה?

העסקה מגוונת לפי יוסי ורדי היא עניין ערכי

יוסי ורדי טוען שכוח אדם ישראלי צריך להתחרות בהודו ובאוקראינה ולכן צריך לשלב אוכלוסיות מגוונות כי זה נכון לחברה הישראלית ולעתיד המשותף של כולנו. כושר התחרותיות של ישראל תלוי בשילוב האוכלוסיות של הלא-מיוצגים, מופלים, מודרים. מצד אחד – יש תזוזות חיוביות – יש כיום פתיחות לקלוט אנשים מסקטורים שלא היו בהייטק לפני כן. גם באקדמיה, בטכניון למשל, יש 22 אחוז סטודנטים ערבים ומתוכם 60 אחוז נשים. הטכניון לא נותן הנחות לסטודנטים הערבים ואין שם אפלייה מתקנת ולהיפך, יותר קשה לסטודנטים מהאוכלוסייה הערבית כי הם צריכים גם לשלוט בעברית וללמוד בשפה שהיא לא שפת האם שלהם.
מי שהדליק את הלפיד בנושא הזה של שילוב אוכלוסיות מגוונות זה נשיא המדינה ריבלין שאמר שיש 4 שבטים אך בפועל יש יותר שבטים.
לכל אחד יש את הזכות לנרטיב שלו. כל אחד צודק מנקודת המבט שלו. אי אפשר להכריע בוויכוח.
אנחנו צריכים לפעול למען עתיד משותף.
גיוון תעסוקתי זה גם השכבות החלשות.
יוסי ורדי גם התייחס לאוכלוסייה מודרת שהיא לא האוכלוסייה הקלאסית שאנחנו חושבים עליה והיא האוכלוסייה של השכבות החלשות מהבחינה הסוציו-אקונומית. אלו המודרים – הילדים מהשכבות הכלכליות החלשות.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – העשירון התחתון מרוויח 4,275 ₪ נטו לחודש.
העשירון העליון מרוויח 35,244 ₪ נטו לחודש, פי 8.2 מהעשירון התחתון.
חלקו של העשירון העליון בעוגת ההכנסות עומד על 23.3% וזאת לעומת 2.5% בלבד של העשירון התחתון. העשירון העליון "אוכל" פי 9.3 מהעוגה לעומת העשירון התחתון. שלושת העשירונים העליונים משלמים חלק גדול מהמיסים.

הילדים של העשירונים הנמוכים לא זוכים להזדמנות שווה – לא רק ברמה הפדגוגית, אלא צריך לתת לילדים תנאים. ילד זה לא גוש בשר – ילד צריך משקפי קריאה, מזון, נסיעות באוטובוס ולילד יש צרכים נוספים. אם אין לילד כסף למשקפיים אז יחשבו שיש לו בעיות למידה או הפרעות קשב כשלמעשה כל מה שהוא צריך זה משקפי קריאה. ילד שאין לו כסף לנסיעות באוטובוס, לא יגיע לבית הספר ביום גשום ופה נפתח הפער. חוק יום לימודים ארוך נחקק לפני 26 שנה אך מאז עדיין לא יושם.

מי צריך לקחת אחריות לכשל של חוסר גיוון תעסוקתי?

על פי יוסי ורדי בחברה מתוקנת מי שגורם לכשל צריך לתקן אותו. מפעל שמזהם צריך לנקות ולפצות על הזיהום. ההייטק מביא לפערים חברתיים הגדולים ביותר בעולם. זו תוצאת לוואי. ההייטק צריך לקחת אחריות על טיפול בעניין הזה. כל מנכ"ל של חברת הייטק צריך לטפל גם בנושא של גיוון תעסוקתי.
יש הרבה מנכ"לים שנרתמים לעניין הזה כגון:
שחר בר אור , מנכ"ל western digital ישראל, עשה אירוע סייבר לילדים בחולון.
סיסקו היא החברה שלוקחת את הנושא של אחריות חברתית בצורה הכי רצינית ובמיוחד כשצ'יימברס היה המנכ"ל.
רק 8.3% מועסקים בהייטק והם אחראים ל 37% מהיצוא. אם אנחנו רוצים להמשיך ולצמוח וליהנות מהפירות של ההייטק כדאי שתהיה העסקה מגוונת בהייטק.

לסיכום

יוסי ורדי מדבר על הנושא של ערכים ועל שילוב של אוכלוסיות לא-מיוצגות כגון חרדים וערבים בכלל ופרט לטפל בבעיה של פערים כלכליים כבר בגיל בית הספר היסודי כדי שלא נפספס בתור חברה אנשים מוכשרים רק כי אין להם יכולת כלכלית. המסר של יוסי ורדי הוא להשקיע בחינוך הילדים ובמיוחד בילדים שבאים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ולטפל לטפל בנושא של גיוון תעסוקתי ולא כי זה "פוליטקלי-קורקט" או "הוגן" אלא זה צו-השעה ועתיד ההייטק הישראלי יושפע רבות משילוב של אוכלוסיות מגוונות. הנושא כל כך חשוב כך שכל מנכ"ל של חברה צריך לטפל בנושא של גיוון תעסוקתי בעצמו.

כמו שאיציק קרומבי אמר: "זו לא הבעיה של החרדים אלא הבעיה של החברה הישראלית".
ובכלל, זו לא הבעיה של האוכלוסיות המגוונות שהן לא עובדות או שהן משולבות פחות, זו הבעיה שלנו כחברה. כאשר להם לא מתאפשר לתרום את חלקם, החברה הישראלית כולה היא שמפסידה.
אם האוכלוסיות המגוונות לא ישתלבו / ישולבו יותר בשוק העבודה הישראלי בכלל ובהייטק הישראלי בפרט, מי שעובד ומרוויח, יצטרך לשלם יותר מיסים בעתיד או שרמת השירותים שהוא מקבל מהמדינה תרד. ראו מקרה עיריית ירושלים שמקבלת מהמדינה השלמה תקציבית כי אין לה מספיק מקורות מימון משלה.

בסופו של דבר, עדיף שעוד ישראלים יעבדו בהייטק, ישלמו מיסים ויתרמו למשק הישראלי מאשר שחברות הייטק ישראליות ירימו ידיים ויגייסו עובדים מאוקראינה, פולין, הודו רק כי כביכול חסרים פה עובדים. זה לא יותר פשוט לנהל עובדים הודים מרחוק מאשר לנהל עובד ישראלי חרדי או ערבי מקרוב. לפני שפונים לגיוס של עובדים מחו"ל, יש לנסות להפיק את המקסימום מהפוטנציאל האנושי שקיים בישראל.