בשבוע שעבר, צפיתי בסרטה של לינוי בר גפן, מובטלים באמצע החיים, שמביא את סיפורם של גברים בלבד ורובם מובטלי הייטק. הסרט מתייחס לתופעת המובטלים בני 40 פלוס, אנשים נשואים בעלי משפחות ומחויבויות לפרנסת המשפחה ולתשלומים שונים כגון תשלום המשכנתא.
הסרט, מובטלים באמצע החיים, מביא את סיפורים של מובטלים בני 40 פלוס שחלקם מובטלים תקופה קצרה יחסית (מספר חודשים בודדים). לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוקח 8 חודשים בממוצע למצוא עבודה אז ברור שכשמראיינים אדם והוא פוטר לפני חודשיים ולא משנה מה גילו, לפי הסטטיסטיקה, רוב הסיכויים שהוא עדיין יהיה "באזור האבטלה".
מובטלים באמצע החיים לא רק שאינו מביא נקודת מבט חדשה אלא שהוא אינו מבקר כל מיני תופעות הקשורות במובטלים בני 40 פלוס ומובטלים באופן כללי.
הנה כמה נקודות שחשוב להתייחס אליהן ושהיו חסרות לי בסרט "מובטלים באמצע החיים":
- מובטלים באמצע החיים, מביא את סיפורו של תכנת עם תואר שני במתמטיקה, אם אני לא טועה בסביבות גיל 45 . אותו תכנת מתקשה למצוא מקום עבודה חדש לא בגלל גילו אלא מפני שהוא עבד 15 שנה באותו מקום עבודה ולא טרח ללמוד ולהתקדם לטכנולוגיות ושפות תכנות חדשות. במילים אחרות, הוא אנלוגי בעולם דיגיטלי. הבנות שלו מדרבנות אותו לעשות משהו עם עצמו וללמוד קורסי תכנות שיעדכנו את הידע שלו.
לאחר שנה של אבטלה הוא מגיע לפסיכולוגית בלשכת התעסוקה וביחד איתה, הוא מנסה לשכנע את עצמו שהוא מתאים לעבודת… סיעוד.
בסוף הפגישה הוא אומר לה שהוא מרגיש שהוא אוהב את עולם התכנות ושהוא נהנה לתכנת ושחבל לו לעזוב את המקצוע שלו ושהוא מרגיש שהוא צריך לחפש עוד חודשיים. השאלה המתבקשת – מדוע אין המדינה מסבסדת קורסים לאדם במצבו? נניח סבסוד של 50% מעלות הקורס. קורסי מחשבים אמנם יקרים ועולים אלפי ₪ אך שילוב של אדם כזה בתחום התכנות מבטיח למדינה מיסים של עשרות אלפי ₪ בשנה. המדינה מעדיפה שמתמטיקאי עם תואר שני ו- 20 שנות ניסיון יעבוד בעבודה בלתי-מקצועית למרות שיש מחסור חמור בהייטק בתכנתים. מי כמוני יודעת שכל תכנת שרק "מצייץ" תוך 3 שבועות מוצא את עצמו כבר במקום עבודה חדש. - דבר נוסף, בין לשלוח תכנת עם תואר שני במתמטיקה למשרה בלתי-מקצועית, אפשר היה לסייע בידו לעשות הסבה לתחום הוראת המתמטיקה והמחשבים ואז גם מערכת החינוך שלנו היתה נשכרת.
למזלו, בחודשיים הללו הוא מצא עבודה בהייטק. הוא הרוויח,המשק הרוויח ואפילו מדינת ישראל הרוויחה. - מובטלים באמצע החיים מביא גם את סיפורם של שכירים שהיו מובטלים בני 40 פלוס ושהפכו להיות עצמאים והצליחו בתור עצמאים. הסרט לא מביא את סיפורם של שכירים שהפכו לעצמאים ונכשלו.אני ממש לא חושבת שכל מי שמובטל מספר חודשים צריך לרוץ ולהקים עסק. רק 3% מהעסקים שנפתחים מצליחים, 20% שורדים וכל השאר נכשלים. כישלון של עסק יכול להכניס אדם לחובות ובורות הרבה יותר עמוקים מאשר להיות מובטל.
הסרט הביא את סיפורו של אדם ששימש סמנכ"ל בחברה ואז בוקר בהיר אחד פוטר וזה היה בסביבות גיל 47. לאחר שנה של אבטלה, הוא הבין שכדאי לו לעשות משהו עם עצמו והוא החליט לפתוח עסק. כן, אותו אדם כיום נותן שירותים משפטיים ומעיד על עצמו שהוא מתפרנס יפה. אותו אדם פתח עסק בתחום של שירותים שכל מה שהוא היה צריך זה מחשב, טלפון ופינת עבודה מהבית (לפחות בתחילת הדרך). מדובר בעסק עם אפס הוצאות התחלתיות וגם ככה לא היה לו מה להפסיד כי בבית הוא ישב בחוסר מעש. העניין הוא שהרבה מאוד עסקים דווקא כרוכים בהוצאות גדולות ואז גם הכישלון מלווה בהתרסקות כלכלית.
בשביל להצליח בעסקים חייבים לאהוב שיווק ומכירות ויכול להיות שאדם הוא איש מקצוע מדהים אך אינו אוהב שיווק ומכירות, אז הכישלון ידוע מראש.
על כל אחד שמצליח יש 30 שנכשלים ולרוב הכישלון מלווה אותם תקופה ארוכה אחרי שהם כבר מזמן סגרו את העסק. אלו העובדות בשטח. אולי הסרט ניסה להביא את נקודת המבט האופטימית אך זו לא נקודת המבט הראלית על מובטלים בני 40 פלוס שצריכים לייצר לעצמם פרנסה בכוחות עצמם ורובם הגדול לא מצליח לעשות זאת.
- מובטלים באמצע החיים מביא את סיפורו של מובטל שעבד בהייטק וניהל מוקדי תמיכת לקוחות. לאחר תקופת אבטלה שכנראה היתה די ארוכה מבחינתו, הוא החליט להיות בעל עיסוק חדש שכל אחד יכול לעסוק בו. העיסוק הזה נקרא בלועזית "קואצ'ר" ובעברית צחה "מאמן". הוא החליט להיות לא סתם עוד מאמן, אלא מאמן שמסייע לאנשים מובטלים במצבו, שהרי איפה שהוא לא מצליח, הוא יכול לעזור לאחרים. אולי העיסוק הזה מספק טייטל אך מסתבר שאין בו תעסוקה וגם לא פרנסה. הפגישו את אותו אדם עם יועץ שיווקי בתחום הדיגיטל שלמעשה נתן לו עצת מנטור ואמר לו שהוא לא מכיר אנשים שמצליחים להתפרנס בתחום האימון. היועץ גם אמר לו שכדאי לו לעסוק במה שהוא טוב ולא במה שהוא אוהב וסיפר שהוא אוהב לבשל אבל הוא לא טוב בזה כמו שהוא טוב בשיווק באינטרנט. אותו מובטל, עשה חושבים והבין שמה שהוא טוב בו זה לנהל מוקדי תמיכה בהייטק והחליט לחזור לחפש עבודה בתחום שבו הוא טוב.אני באופן אישי מכירה קואצ'ר שנטש את ההייטק לטובת העיסוק הבעייתי הזה. מאז, הוא רק מנסה לחזור להייטק אך אינו מצליח כי לאחר 4 שנים מחוץ להייטק זה כמו אורך תקופת גלותו של עם ישראל מארץ ישראל. בשביל לחזור להייטק, הוא יזדקק לנס, בדיוק כמו שלנו קרה נס וחזרנו לארץ ישראל אחרי 2,000שנות גלות.
- מובטלים באמצע החיים מתייחס לכך שאנשים שואבים את הערך העצמי שלהם מעבודה ושאדם מובטל למעשה מאבד את הביטחון העצמי וגם המצב רוח שלו יורד ככל שתקופת האבטלה מתארכת. אין פה גילוי מרעיש. לכן, אני פועלת כל הזמן להביא לקהל העוקבים שלי חומרים חינמיים שמשפרים את הביטחון העצמי ואת המצב רוח. חלק ניכר מן החומרים החינמיים הללו מתאימים גם לאנשים עובדים וכמובן למובטלים באשר הם וגם למובטלים בני 40 פלוס.
עדיין לא נרשמתם? מוזמנים לקורס החינמי שלנו למציאת עבודה מתאימה מהר ובתנאים המיטביים, לחצו כאן. - מובטלים באמצע החיים אינו מבקר את זה שהמדינה אינה מספקת דמי אבטלה שמכסים את תקופת האבטלה הממוצעת לפי חתך גילאים. גם אם המדינה לא רוצה לכסות את תקופת האבטלה הממוצעת, אז לפחות שתכסה חלק גדול יותר.
- מובטלים באמצע חיים אינו מנסה אפילו לבדוק את יעילותה של לשכת התעסוקה וכמה אנשים מוצאים בפועל עבודה דרך הלשכה. שאלה נוספת שצריך לשאול כמה אנשים שהלשכה מוצאת להם עבודה עובדים במקצועם וכמה עובדים בעבודות שאינן קשורות להכשרתם המקצועית.
- למצוא עבודה קשור לשיווק עצמי וליכולות שאינן קשורות קשר ישיר ליכולות המקצועיות. הסרט מתייחס לכך די בהרחבה. אשתו של מנהל מערכות המידע אומרת לבעלה המובטל – קורות החיים שלך מלאים גיבוב של סיסמאות ואין שם את הערך שהבאת למקום העבודה. יש את תיאור המשרה ויש את הערך. הדגש חייב להיות על הערך שמביאים לעבודה ולא על תיאור המשרה. אשת השמה למשל תכתוב שהיא עסקה בתחום ההשמות וראיינה מועמדים. מה שאותי מעניין בתור בעלים של חברת השמה, זה כמה השמות היא סגרה בסופו של דבר בממוצע בחודש. זה הערך שהיא מביאה לי בתור מעסיקה. לקרוא קורות חיים ולראיין טלפונית / פרונטלית זה דבר טריוויאלי שמעיד על מהות העבודה אך לאו דווקא על איכות התוצאות.
כדי למצוא עבודה מהר הנה שני פוסטים שהם בגדר חובה לקריאה –
מובטלים באמצע החיים – סיכום:
מובטלים באמצע החיים, סרט שמנסה להביא תמונה עדכנית של מובטלים בני 40 פלוס, אינו מביא עמו בשורה חדשה. זהו סרט שנחמד לצפייה שיוצר אמפטיה למצבם של מובטלים בני 40 פלוס בפרט ומובטלים בכלל.
היום הוא יום תשעה באב ואנו מתאבלים וצמים על חורבן בית המקדש הראשון והשני. שני בתי המקדש חרבו על שנאת חינם. אנו צריכים להפיץ אהבת חינם ולעזור לאנשים בשעתם הקשה, כולל מובטלים בני ארבעים פלוס. חלק מהעניין של אהבה לאחר, זה לסייע לו לממש את הפוטנציאל האישי שלו. על המדינה להשקיע ברשתות הגנה חברתיות ולסייע למובטלים בהכשרות מקצועיות, מאמנים אישיים וכו'. אני מקווה שיגיע היום שבו אני ארגיש שמדינת ישראל אוהבת את אזרחיה ותסייע בידם לממש את הפוטנציאל האישי שלהם כך גם האזרחים ייצאו נשכרים אך גם מדינת ישראל תצא נשכרת מכך.
לצפייה בסרט לחצו כאן
6 תגובות על “מובטלים באמצע החיים – תמונת מצב של מובטלים בני 40 פלוס”
, הרבה אקדמאים התייאשו מהלישכה , גם חברות לא פונות ללשכה כדי לחפש עובדים , אלא פונים לחברות השמה
נתות יפה של הבעיה , המדינה לא מעניין אותה ממובטלים וגם לא משרד הכלכלה ,
לשכת התעסוקה לא מצליחה לספק עבודות למובטלים אקדימאים , וגם אין להםעבודות מתאיתמות ,
לצערי לא ניתן לראות את תה שכותבים בתגובה , זה נעלם ולא ניתן לראות אותו
יוסי שלום,
מאחר ריבוי ספאמרים אנחנו נאלצים לבדוק כל תגובה לפני פרסום. התגובה שלך עלתה ואושרה
גם המדינה כמעט לא מקצה קורסים ריציניים לעובדי היי טק או אקדימאים
שלום יוסי,
מה שאתה טוען כנראה נכון אך הסרט לא מתייחס לעניין הזה.
כמעט הכל נופל על כתפי המובטלים ולמובטלים בני 40 פלוס שנמצאים ב"אמצע" החיים עם מחוייבויות לפרנסת משפחה, זה לא פשוט ללכת ולשים על קורס 16 אלף ש"ח.
המדינה יכולה אפילו לתת הלוואות ללא ריבית לסבסוד הקורסים הללו וכשהמובטל מוצא עבודה, הוא יחזיר את ההלוואה בתשלומים.
לכן, הסרט בעיני נחמד ולא יותר מזה.
נורית
הכוח אדם בלשכת התעסוקה אינו מקצועי בלשון המעטה ובמקום לעזור למובטלים למצוא עבודה הם ממררים להם את החיים ומקשים עליהם לממש את הזכויות שלהם. יש להם פירושים מאוד מעניינים ל"עבודה מתאימה" ולכן לא מפליא אותי שהיה נראה לאותו יועצת השמה מהלשכת תעסוקה הגיוני לשלוח מתכנת בוגר תואר שני במתמטיקה לעבודת סיעוד. צריך לסגור את הלשכות האלה בדחיפות!!!!!!!!!!!!!! ויפה שעה אחת קודם.