שיעור האבטלה בישראל – האם הפרסומים מדויקים?
הסטטיסטיקה טוענת שיעור האבטלה בישראל עומד על 5% אך האם זה נכון?! או שאולי שיעור האבטלה בישראל עומד על 30%? מהו באמת שיעור האבטלה בישראל?
מידי פעם צצות כתבות בכל מיני עיתונים ואתרים שמכריזות: "האבטלה בישראל בשפל היסטורי".
האם יש על מה לשמוח? הכצעקתה?
שיעור האבטלה בישראל – הנתונים הרשמיים
שיעור האבטלה בישראל מסתבר שעומד על 5% בלבד לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). נתון שלכל הדעות ניתן להתגאות בו ביחס לשאר מדינות העולם. במיוחד על רקע המשברים הכלכליים בעולם וביחס לשיעורי האבטלה הגבוהים במדינות אחרות כגון: ספרד, אירלנד, יוון ועוד…
מה המשמעות של שיעור אבטלה של 5% בישראל?
אני רוצה להתעכב שנייה על המשמעות של 5% אבטלה. כל מי שלמד אי פעם קורס במקרו-כלכלה, מבין ששיעור אבטלה בישראל של 5% זה למעשה נתון שטוען ש"אין אבטלה" במדינת ישראל. בכל המודלים הכלכליים, יש מונח שנקרא אבטלה טבעית. המודל מניח שתמיד תהיה אבטלה כיוון שיש אנשים שרק עכשיו סיימו לימודים אקדמיים או את שירותם הצבאי וייקח להם זמן למצוא עבודה. יש אנשים שפוטרו לאחרונה וגם להם ייקח זמן למצוא עבודה. במילים אחרות, תמיד יהיו אנשים "בין עבודות" מכל מיני סיבות.
השאלה היא איך מודדים את שיעור האבטלה בישראל
שיעור התעסוקה במשק הישראלי עמד ברבעון השני של 2011 על 58% מכוח העבודה האזרחי. במדינות מפותחות אחרות בעולם שיעור התעסוקה מסך האוכלוסייה בגיל העבודה הוא הרבה יותר גבוה. רק לשם המחשה – בנורבגיה שיעור התעסוקה עומד על 75%, בדנמרק – 73% ובשבדיה – 72%. אם היה לנו את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה שיש בנורבגיה, אזי ממשלת ישראל הייתה צריכה להכריז שיש פה אבטלה של 26.5%!!! (לקחתי בחשבון את הנתון של 5% שהממשלה מכריזה עליו כיום).
לאן "נעלמו" 17% של שיעור השתתפות? הם לא נעלמו, הם פשוט לא עובדים. לחלקם המדינה נותנת רישיון לא לעבוד (חרדים) ולחלקם יש אפשרויות תעסוקה מאוד מוגבלות וגם אם מאוד רוצים לעבוד, זה לא כל כך אפשרי (נשים ערביות). אלו שני מגזרים שלא משתתפים באופן מספק בשוק העבודה הישראלי והם גם לא נספרים בסטטיסטיקה. הממשלה בישראל פשוט ויתרה עליהם.
הלמ"ס בישראל מגדירה מועסקים: אנשים שעבדו, לפחות שעה אחת בשבוע הקובע בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח, או תמורה אחרת.
קבוצת המועסקים מורכבת משלוש קבוצות משנה:
- עבדו מלא: כל אלה שעבדו 35 שעות או יותר בשבוע הקובע
- עבדו חלקית: כל אלה שעבדו 1 – 34 שעות בשבוע הקובע
- נעדרו זמנית מעבודתם: בקבוצה זו כלולים כל אלה שנעדרו זמנית מעבודתם הרגילה בכל השבוע הקובע עקב מחלה, חופשה, שירות מילואים, צמצום בהיקף העבודה, סכסוך עבודה, הפסקה זמנית של העבודה (עד ל- 30 יום) וכו'
בלתי מועסקים: אנשים שלא עבדו כלל (אפילו לא שעה אחת) וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים.
אחרי שמתייחסים להגדרות שלפיה הלמ"ס מעבדת את הנתונים, אנו עשויים להגיע למסקנה שהאבטלה בישראל היא אפילו הרבה יותר גבוהה מ- 26.5% ואולי היא אפילו מגיעה ליותר מ- 30%.
להלן מספר דוגמאות עבור מובטלים שאינם נכללים בסטטיסטיקה כאשר מחשבים את שיעור האבטלה בישראל:
- עובדים במשרות חלקיות שהיו רוצים לעבוד משרה מלאה אבל הם לא מוצאים משרה מלאה, לפי הלמ"ס הם נחשבים למועסקים ולא למועסקים חלקית או מובטלים חלקית וזה אפילו אם הם עובדים שעה אחת בשבוע!
- מובטלים, שכאשר נגמרים להם דמי האבטלה לא מתייצבים בלשכת התעסוקה בשביל הבטחת הכנסה אלא הם חיים על החסכונות שלהם או על "חשבון" בן/בת הזוג או ההורים.
- עצמאים קטנים, גם הם עשויים לעבוד במשרה חלקית ולאו דווקא מבחירה. עצמאים לפי המצב כרגע, לא זכאים לדמי אבטלה ואפילו אם הם פשטו את הרגל, הם לא זכאים לסעד מהמדינה. לכן, הם לא יתייצבו בלשכת התעסוקה אפילו אם הם מובטלים. הרי בלשכה מתייצבים כדי לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה ואת העבודה מנסים למצוא דרך לוחות דרושים, חברות השמה, חברות כח אדם, קשרים אישיים, נטוורקינג וכו'.
- אנשים ששוללים להם את דמי האבטלה ואז אין להם אינטרס להתייצב בלשכה וגם הם מחוץ לסטטיסטיקה כי הרי בלשכת התעסוקה מתייצבים בשביל לקבל קצבה ועבודה מוצאים בדרכים אחרות. אני אתן דוגמא – יש לי חברה מאוד טובה שלמדה ריפוי בעיסוק באוניברסיטה ועבדה במקצוע שלה כמה שנים. היו קיצוצים במקום עבודתה ולאחר שפוטרה התייצבה בלשכת התעסוקה. בתחום של ריפוי בעיסוק יש הרבה משרות חלקיות ובלשכה הציעו לה עבודה של שעתיים בשבוע בשכר שעתי של 25 ₪ לשעה, במרחק נסיעה של שעה וחצי לכל כיוון בתחבורה ציבורית ממקום מגוריה. היא סירבה. בלשכת התעסוקה, הכריזו עליה שהיא סרבנית עבודה ושללו לה את דמי האבטלה. חברה שלי, עשתה עלייה בשנות ה- 90 ממולדובה וזה לא בתרבות שלה להילחם ו"לעשות בלאגן". היא פשוט ויתרה. גם היא ושכמותה לא נכללים בסטטיסטיקה. המקרה שלה הוא אישי אך הוא משקף מדוע שיעור האבטלה בישראל הוא גבוה בהרבה מהפרסומים הרשמיים. ישנם רבים שפשוט מרימים ידיים ומתייאשים. ישנן אוכלוסיות שמתקשות למצוא עבודה כגון "מבוגרים" ועל זה כתבתי פוסט נפרד שמבוסס על הסרט מרוששות. לחצו כאן לקריאה של הפוסט: "מרוששות – גילנות של נשים בנות 45 פלוס בשוק העבודה".
עכשיו אני שואלת אתכם – מה לדעתכם שיעור האבטלה בישראל?
שיעור האבטלה בישראל גבוה באופן משמעותי מהנתונים הרשמיים של הלמ"ס. כדאי מאוד שמדינת ישראל תתחיל להציג את הנתונים שמשקפים נכונה את שיעור האבטלה בישראל. למשל, לספור את האנשים המובטלים גם אם הם לא מתייצבים בלשכה. מומלץ לממשלת ישראל להציג תמונת מצב אמיתית כדי לא ליפול למלכודת השאננות ותפסיק לטפוח על שכמם של פוליטיקאים שמנסים לעשות לעצמם יחסי ציבור כי בפעם הבאה שמישהו ישים אוהל ברחוב הוא יישאר גם אחרי חופשת הסמסטר. לא מדובר פה רק בסטודנטים אלא באוכלוסיות שלמות של מחוסרי עבודה ואם המדינה תנסה ל"מחוק" אותם הם פשוט יפגינו לה מול הפרצוף. אי-אפשר לטפל בבעיה מבלי שמכירים בה קודם לכן. כדאי לוודא שהנתונים של שיעור האבטלה בישראל אכן ישקפו נכונה את המצב כי לכך יש השלכות רבות על התכנון הממשלתי בנוגע להקטנת שיעור האבטלה.
25 תגובות על “שיעור האבטלה בישראל 5% או 30%? מהם אחוזי האבטלה וכמה מובטלים יש?”
היי נורית
הייתי שמח אם היית מצליחה איך שהוא לחלץ את המידע האמיתי על
מצב אי התעסוקה של בני 40 פלוס בכל המגזרים
חילוני, דתי, ערבי, גברים, נשים, וכו
והכי חשוב אלה שרוצים לעבוד ולא מצליחים
בלי להכנס לויכוח על המספרים, צורת החישוב לא השתנתה בשנים האחרונות, ולאור זאת הושגה ירידה משמעותית באחוזי האבטלה.
היי משה,
אני רוצה לכתוב פוסט נוסף בנושא שמסביר בדיוק מה זו אבטלה ושיטות מדידה שלה.
נורית
מסכים בהחלט.
אני סיימתי לימודי דוקטוראט. כיוון שלא הייתי זכאי לדמי אבטלה או תקופת הסתגלות בסיום הכשרה מקצועית, לא ניספרתי כדורש עבודה. כיום אני עושה פוסט-דוק, מקבל מלגה שאינה משכורת, ולכן גם כעת איני נחשב לא כמועסק ולא כמחפש עבודה. אני לא מופיע באף סטטיסטיקה, ולמעשה לפי הלמ"ס איני קיים.
אייל,
תודה על התגובה.
זה מחזק את הדברים שכתבתי.
נורית
אייל ונורית,
יותר מזה – גם אני הגעתי עם דוקטורט ללשכת התעסוקה ונאמרו לי שני דברים:
1. חבל שתבוא לחתום הרי לא יהיו לי משרות להציע לך ודמי אבטלה לא תוכל לקבל גם ככה. (הוא רמז שזה מה שהבוס שלו, שלא מבין כלום, אמר לו להגיד כדי שלא אכנס לסטטיסטיקה…)
2. למה לא הלכת לעשות פוסטדוקטורט בחו"ל?
בקיצור, אבטלת בכירים ואקדמאים קיימת ואינה נמצאת בסטטיסטיקה. אני לא בטוח שזה ישנה הרבה מבחינת אחוזים אבל במדינתנו רווית בעלי התארים זה אולי ישנה יותר מממדינות אחרות ב-OECD.
ולסיום, שאלת תם – בטרכטנברג לא היה איזה סעיף של קצבת אבטלה לאקדמאים שסיימו את לימודיהם ולא מוצאים עבודה?
זה פשוט עצוב!
מדינת ישראל משקיעה המון כסף בהשכלה של אנשים וכשמגיע רגע האמת, היא לא מספקת להם תעסוקה.
מדינת ישראל היא יצואנית מאוד גדולה של מוחות.
העיקר שהמשכילים לא ייכנסו לסטטיסטיקה…
יחי הסטטיסטיקה של תעסוקה מלאה!
אני כבר שנה מחפש עבודה. בגלל שיש לי משרה חלקית (מספר שעות בשבוע) לא פקדתי בכלל את לשכת התעסוקה. לכן גם אני לא בסטטיסטיקה. העניין הוא שהמנהיגים שלנו לא רוצים להתבלבל עם האמת. גם שר האוצר וגם ראש הממשלה מעדיפים את השקר שיש תעסוקה מלאה!!!
מוטי,
תודה על התגובה שלך.
התגובה שלך ושל אחרים אכן מדגימה שהנתונים שהממשלה מציגה שכביכול יש תעסוקה מלאה, הם הטעייה של הציבור.
נורית
לדעתי כל הנושא של חישוב מתמטי של שיעורי אבטלה לא רלוונטי. משבר העבודה הוא כלל עולמי ונובע בעיקר מזליגת כח עבודה זול מהמערב למזרח. הפתרון היחיד הוא הורדה דרסטית של מיסי חברות על מנת למשוך תאגידי ענק להשקיע בישראל. זה עבד מצוין עם אינטל. הקמת שדה תעופה בנבטים- בשילוב עם פארקי הייטק – צעד בכיוון הנכון. לצערם של גופי שמאל קיצוני, ד"ר שטייניץ עושה עבודה מצוינת ושומר היטב על הקופה הציבורית הרזה. כל התערבות ממשלתית, כגון קצבאות וסובסידיות, הלאמות, העלאות מיסים- ונוכל להוסיף עוד I ל-PIIGS..
היי,
היה מעניין לדעת אם יש סטנדרטים בינלאומיים לחישובים כשל הלמ"ס, שאחרת לא ניתן להשוות בין מדינות, ולא ניתן לדעת משמעות אמיתית של נתונים.
ובאותו הקשר, גם חישוב השכר הממוצע במשק שיקרי הוא. הלמ"ס פשוט מחלק את סך במספר העובדים, לא במספר המשרות, ובהנחה לאור ריבוי המשרות החלקיות, הרי שהמשרה הממוצעת אינה 100% אלא פחות, משמעות הדבר שהשכר הממוצע למשרה מלאה צריך להיות גבוה יותר.
מה הנזק בזה? שההשואות של סקטורים שונים מול השכר הממוצע מעוותים, וחמור מזאת, כל תשלום הצמוד לשכר הממוצע נמוך ממה שאמור היה להיות… בייחוד תשלומי העברה.
איתן גנור
אני נשאר בלי עבודה בסוף החודש\שנה, ומצטרף לעוד כמה חברים שהם כבר הרבה זמן בלי עבודה או מועסקים חלקית.
לא מספיק שאין עבודה, בנוסף, צריך לסבול את ים המשרות הפיקטיוויות שמפרסמות כמה חברות השמה. ואל תגידו לי שזה לא נכון…ישנם הרבה הסברים לשאילה מה יוצא להם מי זה. לידיעתם של חברות אלו, האמת שבהתחלה זה יופי כי נותן לך הרגשה שהנה עוד מעט משהו בטח ייצא…אך אחרי 3 חודשים שאתה שולח CV ל15-20 משרות שונות ואין אפילו טלפון 1, ואתה רואה שהמודעות עדיין במקומם, זה מעצבן (אפילו מובטל לא אוהב שיבזבזו לו את הזמן…), ומאוד מתסכל.
מאמר מעניין. את גם כנראה צודקת.
עם זאת, סביר שאותם נתונים נכונים גם למקומות אחרים בעולם, מה שמעמיד אותנו (עדיין…) בראש הרשימה.
האם לא כך?
מיכאל
נורית,
המאמר שלך מעולה ומעניין, ומסביר את הנושא בצורה שגם אנשים בלי ידע בכלכלה יכולים להבין את הנושא.
כל הכבוד!
ענת
נורית,
כבר שנים שהפוסט הזה מחכה שיכתבו אותו. אני שמח שהרמת את הכפפה. הרבה פעמים השתוממתי כיצד ייתכן שמתפרסמים נתוני אבטלה כה נמוכים בשעה שהתחרות על כל משרה טריויאלית היא כה גבוהה ומודעות דרושים מוגדרות כמו בחיתוך בלייזר. הדברים שלך מספקים לפחות
חלק מהתשובה
סיבה נוספת לכך שקהילת מחפשי העבודה היא הרבה יותר גדולה מכפי שמרמזת הסטטיסטיקה היא שאנשים שלמדו מדעי הרוח והחברה מתקשים פעמים רבות למצוא משרות שיאפשרו להם למצות את כישוריהם. לא יהיה מרחיק לכת להניח כי חלק מהציבור הזה מצטרף למעגל מחפשי העבודה די בקביעות. בעייתם של אלה היא חמורה במיוחד בפריפריה. גם אם אותם אנשים מועסקים זהו נתון שלא מופיע באף סטטיסטיקה
חשוב שאיש מקצוע אומר בריש גלי את מה שכבר כולם יודעים: לא מוצאים עבודה בלשכת התעסוקה. אני הייתי מבין הצדיקים שבאמת נברו שם בלוחות המודעות ובדקו משרות בקביעות באתר שלהם- זה לא קידם אותי במאום.
ערן בית הלחמי
הי נורית,
ראשית רציתי לחזק את ידיך המאמר מעניין מאוד, עצוב מאוד שהפוליטיקאים שלנו נוקטים בשיטת הבת-יענה.
איתי
יש פה איזה משהו לא ברור.
אני קורא בעיתונים ורואה בTV שבארץ מזה שנים רבות האבטלה נמצאת ב 5.9%.
אז זהו, שרציתי לתקן.אתם לא קוראים את הכתבות כמו שצריך. מה שהם מתכוונים לכתוב זה שבארץ יש 5.9% אנשים שעובדים! וכל הזמן הם מתבלבלים וכותבים מובטלים.
ותחשבו על זה.
קראו את ספרה מ 2005 של ברברה ארנרייך bait and switch.
בספר היא מתארת את שברו של החלום שעליו גדלנו:
תלמד מקצוע מבוקש, תעבוד קשה ותחיה טוב.
היא מתארת את מובטלים והתת-מועסקים (under employed) שעובדים בעבודה חלקית ו/או במקצוע אחר משלמדו וברמה נמוכה משהועסקו בעבר. תת-מועסקים הם ההפרש ההפרש בין 5% שפרסת הממשלה, למציאות שבה אנו פוגשים יום יום.
האשמה אינה בחברות ההשמה, או אופן פעולתן.
אנחנו צריכים לקום ולהתארגן (גם פוליטית) כדי לשנות את המצב.
פעולה לדוגמא: ללכת לחתום בלשכת התעסוקה לאחר סיום דמי אבטלה יהפוך את הסטטיסטיקה על פניה.
לגבי הטעויות שלכם: מי שרצה לעבוד בחודש האחרון ולא עבד אפילו שעה נחשב מובטל מבחינת הלמ"ס, בלי קשר עם הופיה בלשכת עבודה או לא. ההשתתפות בכוח העבודה היא הגדרה אחרת ומתיחסת לאחוז אלו שרוצים לעבוד מכלל האוכלוסיה בגיל העבודה.
ההשתתפות בכח העבודה בישראל נמוכה גם כי אנשים משרתים בצבא (בערך 6.5%) וכמובן עבודה ב"שחור", חרדים וערבים. בפועל מספר המצטרפים לשוק העבודה, עלה ב3% בשנים האחרונות ומספר המובטלים ירד ב6%. כלומר התוכנית הצליחה בשני כוונים!
מדובר בכמאה ושמונים אלף איש שחיפשו עבודה ולא מצאו ועכשיו עובדים ועוד כתשעים אלף איש שלא רצו לעבוד ועכשיו רוצים- ועובדים!
ההגדרות האלו קבועות כבר הרבה שנים ולכן הם מתארים היטב את המגמות בשוק העבודה.
ראו אסמכתה:
מתוך מישר – "ספר" שמצאתי באינטרנט
מדידת האבטלה בישראל
הגדרת שיעור האבטלה
מדידת שיעור האבטלה מבוססת בישראל על סקר כוח אדם שעורכת הלשכה לסטטיסטיקה
מדי חודש בקרב בני 15 ומעלה. הסקר מתבסס על מדגם מייצג של כ 2,500- משקי בית מהאוכלוסייה הקבועה בישראל (שאינו כולל אסירים ואחרים הנמצאים במוסדות סגורים ).
לענייננו חשובות במיוחד ארבע שאלות המוצגות בסקר זה:
1) האם היית בשרות חובה או קבע בצבא בשבוע שעבר ?
2) האם עבדת בשבוע שעבר לפחות שעה אחת, או לחילופין נעדרת זמנית ממקום עבודתך עקב מחלה , חופשה, שירות מילואים וכיוב'?
3) ) האם חיפשת עבודה באופן פעיל בארבעה השבועות שעברו2 ?
)4) אם היו מציעים לך עבודה מתאימה, האם יכול היית להתחיל לעבוד בשבוע שעבר ? )
2 עבודה במשק הבית, או בהתנדבות אינה נחשבת כ"עבודה" לצורך הגדרה זו.
כלומר: המדידה מבוצעת על סמך מחפשים בפועל ולא על סמך מספר הפונים ללשכת התעסוקה הממשלתית.
יגאל,
אני לקחתי את ההגדרות מהאתר של הלמ"ס
http://www.cbs.gov.il/saka_q/h_intro_d_hagdarot.pdf
חוץ מזה, לפי הגדרה של הלקסיקון לכלכלה – אבטלת עובדים – מצב שבו אין המשק יכול לספק עבודה בתשלום לכל מי שנזקק לה על פי כישוריו ויכולתו ושיש בה להבטיח את צורכי הקיום שלו ושל משפחתו.
לפי ההגדרה הזו, מי שעבד שעה אחת לפחות הוא מובטל ולא מועסק כפי שהממשלה מתייחסת אליו. משעה של עבודה בשבוע אי אפשר להתפרנס ואפילו לא מעשה שעות עבודה. חוץ מזה, אם ניקח בחשבון שסטודנט בוגר טכניון שסיים את לימודיו בהצטיינות עובד בתור מאבטח, אז האם הוא מועסק או מובטל? אולי הוא יכול להתפרנס אבל מבחינתו הוא לא עובד במקצוע שהוא רכש. לפי ההגדרה שהבאתי מעלה, הוא מובטל.
אם נסתכל על האבטלה בצורה כזו אז מספר המובטלים בישראל הוא הרבה יותר מ- 5% וממשלת ישראל אשפית ב"משחק של מספרים".
נורית
אני מסכים ב 100% אם כל מה שנאמר כאן.
זה באמת נכון. חזרתי לארץ לפני כחודש, זאת כבר הפעם השלישית שאני מנסה. אני יליד הארץ שאחרי משבר ההייטק (מתכנת מחשבים) עזבתי …בחו"ל אני מוצא עבודה בתוך שעות, אבל תמיד אחרי שלשה חודשים או חצי שנה נאלץ לעזוב בגלל ויזה. בארץ כשאני חוזר והולך לשירות התעסוקה תמיד יש איזה רוסיה שהגיעה לארץ הרבה אחרי שאני סיימתי צבא שמפנה אותי לעבודות ניקיון , תפוזים וכאלה…כשאני מנסה להסביר (בעברית) שזה לא התחום היא מיד רושמת סירוב לשלשה חודשים, וכך גורעים אותי מרשימת המובטלים. הם חושבים שהם חכמים, אבל לפי דעתי האבטלה היא לא חמישה אחוזים. אלא חמישים. אף אחד ממי שאני מכיר לא עובד בארץ, כולם איכשהו מסתדרים עם משפחה וכאלה…החברים שכן עובדים, מאוד לא מרוצים ממקום עבודתם, שכרם וכו', כך שגם הם תכף ומיד בסטטיסטיקת הקרח האמיתית שאיש לא דואג לחשוף .
היי ,
צריך להבדיל בין מספרים מוחלטים לבין מגמות
בראיית חשבון קוראים לעניין עקביות
אם שיטת המדידה היא זו הנהוגה כל הזמן
הרי אולי המספרים לא מדוייקים
אבל ישנה מגמה.
המגמה היא כנראה שיפור
אבל צריך לפעול לשינוי ההגדרות כך שיכללו את כל הבלתי מועסקים:
בני 40 פלוס, נשים, חרדים, ערבים, וגם כאלה שלא עוסקים בתחום מקצועם.
צריך גם לזכור מה מטרת הצגת המספרים
האם המטרה היא פנימית (לדעת את האמת) על מנת לפעול לשיפור המצב
או חיצונית להציג בפני מדינות ה- OECD
אם ב- OECD עסקינן
מה הם הקריטריונים של מדינות ה- OECD ?
האם הם דומים / זהים / שונים ממה שנהוג אצלינו ?
הממשלה הזו כמו רוב הממשלות בעולם יודעות לשחק עם המספרים….. שיראה כאילו הכל טוב.
ישנם מספרים שהם יותר אבסולוטים כמו:
אחוז ההשתתפות בכח העבודה
אחוזי משרה – כי יש המון עובדים בחלקי משרה שהיו רוצים לעבוד משרה מלאה.
שכר חציוני ולא ממוצע….. כאשר המנכל מרוויח מיליון שקל לחודש והעובדים שכר מינימום הממוצע נראה יפה…
הכל בידינו דרך אגב, פשוט תפסיקו לבחור במפלגות שהורגות לנו את הכלכלה
בברכה,
איציק וילק
RDVC
ייעוץ השקעות ופנסיה
[…] כלל בשבוע שנבדק בנובמבר ורצו לעבוד), אין לנו נתונים על אחוז האנשים שהתייאשו מלמצוא עבודה, 3.5% מכלל המועסקים רוצים לעבוד במשרה מלאה, אך לא מצאו […]