הכנסה בסיסית לכל אזרח – מה זה?

מידי פעם צצה כתבה על עוד ניסוי בנוגע להכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח. מדובר בהכנסה בסיסית ללא תנאי – זאת אומרת שכל אזרח יקבל הכנסה וזאת רק מעצם קיומו והוא לא מחוייב לעבודה או לתת משהו בתמורה להכנסה הזו. אלו המצדדים ברעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח עושים זאת ממספר טעמים כאשר אחד מהם הוא על מנת לבטל את שיטות הסעד הקיימות שהן גם לא יעילות, בירוקרטיות בצורה מוגזמת ומשפילות עבור הנזקקים. במקום שהמדינה תיתן קצבה לדיור, קצבה לאבטלה, קצבת זקנה, קצבת הבטחת הכנסה, קצבת נכות וקצבאות כאלו ואחרות, כל האזרחים יקבלו סכום שווה ויעשו עם הכסף מה שהם רוצים ובלי מנגנוני תיווך באמצע שנקראים מנגנוני רווחה.

הסרט דניאל בלייק- מדגים את הצורך בהכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח

סרט הקולנוע: "אני דניאל בלייק", מספר את סיפורו של דניאל בלייק מניוקאסל שבבריטניה ואת חוויותיו וההתמודדויות שלו עם מערכת הרווחה הבריטית . דניאל בלייק הוא אומן בעבודות ידיים,אחד שמסוגל לתקן כמעט כל דבר ובמקצועו הוא נגר.
דניאל בלייק עובר התקף לב קשה ולכן אינו יכול לחזור לעבוד במקצוע שלו. העניין הוא שמערכת הרווחה הבריטית שוללת לו את קצבת הבטחת ההכנסה שלו והוא מקבל ניקוד של "רק" 12 במקום ניקוד של 15. הקריטריונים והשאלות שהוא נשאל לא רלוונטיים למצבו והוא נמצא "כשיר" לעבודה על ידי אדם שאין לו שום הכשרה בתחום הרפואי ולמרות שהרופאה שלו וכל אדם עם השכלה רפואית אוסר עליו לחזור לעבוד.
אם למישהו זה מזכיר את מערכת הרווחה הישראלית ואת שיטת הנקודות שלה, אני מניחה שלא בכדי. כנראה שיש הרבה מן המשותף למערכות הרווחה במדינות קפיטליסטיות. את המבחן עושה לו מישהי שעובדת בחברה פרטית והיא שליחה של המדינה ויש לה אינטרס פנימי מובנה לא לתת זכאות לאנשים על אף שמגיעה להם.
אם למישהו זה שוב מזכיר את ההפרטה בישראל של שירותים חיוניים, זה שוב לא במקרה. `

דניאל בלייק חולה, נזקק ובנוסף לכל מטורטר בלי סוף על ידי רשויות המדינה

לאחר שדניאל בלייק נמצא "כשיר" לעבוד בעבודות רגילות, הוא נשלח על ידי הלשכה לחפש עבודה אך לפני כן שולחים אותו לסדנה לכתיבת קורות חיים. בסדנה מספר להם המנחה כמה התחרות קשה ושהם צריכים לבלוט בקורות החיים שלהם. הוא נותן מספרים ודוגמאות ומסביר שהתחרות הרבה יותר קשה בעבודות בלתי מקצועיות – מאות מתחרים על משרה אחת. למשל – אחת הדוגמאות שהמנחה נותן היא שכאשר בית קפה נפתח באזור וחיפש 8 עובדים, אז אותו בית קפה קיבל קורות חיים של 1,300 מועמדים.
דניאל בלייק, אדם בן 59 הולך ממקום עבודה אחד לאחר ומחפש עבודה כי לפי החוקים של המדינה הוא נדרש לחפש עבודה במשך 35 שעות שבועיות כדי לקבל את דמי האבטלה. למעשה, דניאל בלייק נדרש לעבוד בחיפוש עבודה כדי לקבל את הקצבה. הוא הולך לעשרות מקומות ושואל שם אם מחפשים עובדים. מתוך עשרות מקומות עבודה שהוא פקד, רק במקום אחד היתה נכונות לקלוט עובד.
כאשר הוא נפגש עם הפקידה בלשכה, הוא אומר לה שהוא נדרש לחפש עבודה כאשר אינו יכול לעבוד בעבודות פיזיוית ושהעבודות הללו גם ככה לא קיימות. מדיניות האבסורד. הוא מבין שהמדינה רוצה למחוק אותו מהמחשבים שלה ולא לשלם לו את הקצבה שמגיעה לו. הוא נחוש לקבל את מה שמגיע לו והוא פועל בצורה יוצאת דופן. למשל, יוזם מחאה ברחוב עד שהמשטרה מגיעה ולוקחת אותו ומזהירה אותו לבל יחזור על המעשה.
כל היחס שדניאל בלייק מקבל מרשויות הרווחה הוא יחס של חשוד בגניבה כל עוד לא תוכח חפותו. הטרטרת היא לא נורמלית והמדיניות המכוונת היא לשים מכשולים וכמה שיותר בינו לבין קצבת האבטלה שמגיעה לו. ההתנהלות של רשויות הרווחה בסרט מול האנשים שהם אמורים לשרת היא משפילה ופוגענית. עובדי לשכת התעסוקה / האבטלה הבריטית, אנשים שמשכורתם ממומנת מתקציב המיסים של המדינה וממסיהם של האנשים העובדים, מתנכרים לאנשים הללו ברגע שהאנשים חדלים לשלם מיסים / להיות מועילים למדינה. עובדי רשויות הרווחה הבריטיים בסרט הם חסרי-אנושיות ושיכורים מכוח אל מול האנשים החלשים ביותר בחברה. היחס של עובדי לשכת התעסוקה לאנשים שבזכותם יש להם עבודה, הוא יחס של אנשים אטומים למצב של ה"לקוחות" שלהם. בשלוש מילים – אין להם לב.
אם חברה פרטית היתה מתייחסת כך ללקוחותיה בשוק הפרטי, כבר מזמן היתה פושטת את הרגל.

הכנסה בסיסית לכל כי שוק העבודה לא מפרנס גם את אלו שעובדים

לדניאל בלייק יש שכן "אפרו-בריטי" צעיר שמספר לו שהוא קם בארבע לפנות בוקר בשביל לפרוק משאית, עבד שעה אחת וקיבל תמורתה 3.7 פאונד. בשביל לעבוד שעה אחת, הוא בזבז 3 שעות נוספות. הוא עובד והוא עני. הוא מבין שזה טיפשי לבזבז כל כך הרבה זמן ולהרוויח כל כך מעט.

מדיניות הרווחה מתאכזרת לנזקקים וגם אינה מחלצת מהעוני

לדניאל בלייק יש גם ידידה שאותה הוא פגש בלשכת הרווחה כאשר הוא ניסה להתקומם נגד אטימות הלב שהפגינה נגדה פקידת הסעד. הידידה שלו עוזבת את לונדון ואת משפחתה כי הדירה שהמדינה סיפקה לה נמצאת בניוקאסל (מרחק 5 שעות נסיעה מלונדון). ככה חברו להם שני הנזקקים שהם שותפים לגורל. הידידה שלו מגיעה למצב שבו אין לה מה לאכול והיא ממש רעבה. לכן, תופסים אותה פעם אחת גונבת מסופרמרקט ולאחר מכן היא מתדרדרת לזנות. היא מתדרדרת לזנות כי הקצבה לא מספיקה לה בשביל לספק את הצרכים הבסיסיים שלה ושל שני ילדיה. הצרכים הבסיסיים הם: בחשמל – חימום ואור, מזון, ביגוד והנעלה. הילדה שלה הולכת עם נעליים בלויות לכיתה וצוחקים עליה בכיתה והיא מספרת את זה לאמא שלה.
מילא אם מדיניות הרווחה היתה מטרטרת ומוציאה את הנשמה אבל בסוף האדם היה זוכה לנחת ולקיום בכבוד.
העניין הוא שמדיניות הרווחה מטרטרת ולא מחלצת את האנשים שהיא מופקדת על רווחתם מהעוני וגם לא מאפשרת להם קיום בכבוד.

הסרט "אני, דניאל בלייק" הוא סרט חובה לכל אדם ובמיוחד לקובעי מדיניות ואנשי רווחה בארץ ובעולם.

הכנסה בסיסית לכל – שאלות למחשבה

אם המדינה יודעת שאין עבודה, כמו בסרט שבו המנחה מטעם המדינה לכתיבת קורות חיים זורק נתונים שרק מוכיחים את זה, אז מדוע לשלוח אנשים לחפש עבודה כאשר אין עבודה?
האם אנחנו בתור חברה נרגיש יותר טוב כאשר נטרטר אדם לחפש עבודות שלא-קיימות בשביל שהוא יהיה זכאי לקבל קצבה?
האם אנחנו רוצים שבמאה ה 21 , אנשים יכלו את זמנם לריק רק בשביל להצדיק את הקצבה העלובה ( כן, לרוב היא עלובה) שהם מקבלים?
האם מדיניות הרווחה של כל מדינות העולם, לא צריכה לשים את כבוד האדם במרכז? למה הרבה פעמים יחד עם ה"רווחה" מגיעה מנת השפלה?
האם לא מגיעה לכל אדם באשר הוא על פני כדור הארץ זכות קיום בכבוד רק מעצם קיומו?
האם לא הגיע הזמן לשנות דיסקט בכל הנוגע למדיניות הרווחה הקיימת ולהבין שמה שהיה נכון לפני 30 שנה, כבר לא מתאים כיום?

הכנסה בסיסית לכל כי לא כל עבודה מכבדת את בעליה

להפוך המבורגר מצד לצד, זו עבודה מיותרת בעיניי ועדיף שאת העבודה הזו יבצע רובוט. להיות מאבטח בכניסה לסופרמרקט זו גם עבודה שעדיף שרובוט יעשה. עובדי ניקיון שעובדים כל כך קשה ומרוויחים כל כך מעט, עדיף שגם את העבודה הזו יבצעו רובוטים. ישנן עבודות שיש להן משמעות אך הן מסכנות את בריאותם של העובדים. למשל – אנשי מכבי אש שנחשפים לאש, עשן ושואפים לריאות שלהם אוויר מזוהם. גם פה הייתי מעדיפה שרובוט יעשה את העבודה.
כל עבודה שמכלה את זמנו של אדם ולא תורמת להתפתחותו, עבודה שמנוונת את נפשו ואת מוחו או פוגעת בבריאותו, זו עבודה שעדיף שרובוטים היו מבצעים.
אם נחשוב על כך, הרבה מאוד עבודות, היה עדיף שרובוטים היו מבצעים אותן ועדיף כמה שיותר מוקדם. כל העבודות שאנשים עובדים בהן כי חייבים להביא פרנסה הביתה וזו הסיבה העיקרית לכך שאנשים עובדים בהן, הן מיותרות.
העבודות היחידות שיש להן זכות קיום אלו עבודות שבהן אנשים היו עובדים גם אם לא היו משלמים להם לעבוד בהן. למשל – חוקרים במכוני מחקר שעובדים במה שהם אוהבים. אמנים שמציירים להנאתם, סופרים שכותבים בחדווה ועוד כהנה וכהנה. עבודה שיש בה עניין, הנאה וחדוות יצירה. עבודה שהיא מפתחת ולא מנוונת. עבודה שבה מרגישים שליחות, סיפוק וגם יש תגמול נאה בצידה.
דוגמא נוספת – דאלי שהיה אומן דגול, הודה שהוא מאוד נהנה מהעבודה שלו ושמשלמים לו הרבה מאוד כסף על מה שהוא היה עושה גם ככה בחינם.
רגע… אתם יכולים לומר שגם פועלי זבל מרוויחים שכר נאה. אכן כך הדבר. העניין הוא שהם מקבלים שכר גבוה כפיצוי על כך שזו עבודה לא-נעימה ושהרבה אנשים לא היו מוכנים לעבוד בה. האם יש ילד שחולם בילדותו להיות פועל זבל כשהוא יהיה גדול? לדעתי, גם את פינוי האשפה רובוטים צריכים לבצע וכמה שיותר מהר.

הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל – מה יש לאלוהים לומר בנושא?

אלוהים אמר לאדם לאחר חטא עץ הדעת – "בזיעת אפך תאכל לחם"? ובכן, אלוהים קילל את אדם לאחר שחטא. בגן עדן היה לאדם וחווה כל מה שהם היו צריכים והם לא היו צריכים לעמול בשביל זה. מאז חטא עץ הדעת, אנחנו צריכים להתייגע בשביל הפרנסה. המילה עבודה היא מהשורש ע.ב.ד, אותו שורש של המילה עבד (עבדים היינו לפרעה במצרים) ועבדות. עבודה זו למעשה קללה שהטיל אלוהים עלינו. עידן ללא עבודה, זה חזרה למצב של גן העדן, שם בני אדם לא עבדו.
כניסה לעידן ללא עבודה זה דבר מאוד מבורך. העניין הוא שתקופת המעבר שאותה אנו חווים כיום ו/או נחווה אותה בעתיד הקרוב, היא תקופה קשה ומתסכלת ודורשת שינוי חשיבה מקיף מצד ממשלות וגם שינוי תפיסה. שינוי תפיסה – להבין שאנשים במצב של אבטלה זה לא דבר זמני ושאבטלה ממושכת של חלק גדול מהאוכלוסייה זה מצב נורמלי. אם זה המצב הנורמלי החדש שהולך להיות, אז צריכות להיות נורמות אחרות בנוגע לתשלומים וכיצד יתבצעו. האם אנחנו מצפים מ- 30% מהאוכלוסייה להתייצב במשך עשרות שנים בלשכות התעסוקה כאשר אין תעסוקה? המספר של 30% אינו מופרך. ישנן כיום ערים באירופה שזה אחוז האבטלה בהן וכמובן ידועה הבעיה של אבטלת צעירים שלא מצליחים להשתלב מלכתחילה בשוק העבודה במדינות כגון ספרד, צרפת וכולי. הצפי הוא שרוב האוכלוסייה לא תעבוד בעתיד הלא-רחוק ושהרבה מקצועות ייעלמו מהעולם בגלל אוטמיזציה ורובוטיזציה של הרבה עבודות. הטכנולוגיה הולכת למחוק הרבה מאוד משלחי יד. הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח היא הפתרון לעולם העבודה שהולך ונעלם.

הכנסה בסיסית לכל אזרח היא הפיתרון לעולם ללא עבודה

העולם נכנס אט אט לעידן ללא-עבודה. אלו כבר לא בגדר תחזיות אלא מצב שקורה בפועל. המצב הזה מבורך.
ישנן הרבה מאוד עבודות שהן שאינן מכבדות אותנו המין האנושי ובני אדם לא צריכים לעבוד בהן.
הרובוטים והאוטומציה לוקחים לבני האדם את העבודות. ישנן תחזיות שעד 2025 שליש מהאוכלוסייה לא תעבוד כי לא תהיה לה עבודה.
האם רובנו היינו מתנגדים לכך שרובוטים ייקחו לנו את העבודות, לולא היינו תלויים בהן לפרנסתנו?
אני מניחה שהתשובה היא לא.
את הקידמה אי אפשר לעצור וגם לא כדאי לנו לעצור אותה.
על ממשלות לאמץ בחום זו מדיניות של הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל האזרחים מבלי שהאחרונים יצטרכו לחפש עבודה או להתייצב בלשכה כלשהי. יש כבר ניסויים בכמה מקומות בעולם בנושא הזה והתוצאות מעודדות ומעידות על כך שהעוני ירד, אנשים פתחו עסקים, הפשע ירד, הביטחון התזונתי של האוכלוסייה עלה. הניסוי הכי גדול נערך בפינלנד ובמקרה הזה, פינלנד היא האור לגויים.
ברעיון של ההכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח עומדים שני טעמים נוספים חוץ מביטול מערכות הרווחה הלא-יעילות, טעם נוסף הוא למגר את העוני ואת האי-שיוויון ולדעתי הטעם הכי חשוב זה להעניק לאנשים אפשרות למצות את הפוטנציאל האישי שלהם ומכאן האפשרות של האנושות להגיע להישגים מרשימים בצורה הרבה יותר מהירה. במקום שאנשים יבזבזו את החיים שלהם על השגת הצרכים הבסיסיים כגון מזון וקורת גג, תהיה להם הכנסה בסיסית (יש כאלו שמכנים זאת שכר בסיס) שתאפשר להם לצאת מהמקום של הישרדות ולהגיע למקום של הגשמה. הגשמת הפוטנציאל האינדיבידואלי של האזרחים, זה למעשה הגשמת הפוטנציאל האנושי.
משתמשים במילה אוניברסלית כי בסופו של דבר הכנסה בסיסית לכל האזרחים צריכה להיות מיושמת באופן אוניברסלי, שכר בסיס יהיה מחולק על ידי כל מדינות העולם ולכל אדם.

למי שרוצה להבין איך תעבוד הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח, מוזמן לצפות בסרטון אנימציה של 2 דקות באנגלית: