ראיון עבודה פרונטלי – מה זה?
ראיון עבודה פרונטלי הוא ראיון פנים אל פנים. אתם יושבים באותו חדר עם המראיין ומתראיינים.
בשעה טובה ומוצלחת הזמינו אותך לראיון עבודה פרונטלי לתפקיד שמאוד מוצא חן בעיניך. נקבע לך ראיון עבודה בשעה 15:00 . אתה יודע שבשום פנים ואופן לא כדאי לאחר. איחור לראיון עבודה, זה להתחיל ברגל שמאל ואתה רוצה להתחיל ברגל ימין. אתה מגיע למקום הראיון חצי שעה לפני השעה היעודה ומסתובב ליד הבניין של החברה כי לא נעים להקדים כל כך הרבה ולהיראות "מתלהב" יתר על המידה.
הגעת רבע שעה לפני המועד של הראיון, ניגשת אל פקידת הקבלה ואמרת לה שיש לך ראיון עבודה אצל מנהל מחלקת הרכש בחברה. היא מבקשת ממך להמתין בפינת ההמתנה עד שיבואו לקרוא לך.
ראיון עבודה פרונטלי – איך להתנהג?
אתה מתיישב ורואה שיש גם כמה מגזינים – מגזינים בתחום העיסוק של החברה ויש גם מגזין פנימי של החברה. בינתיים, מחליט לקרוא את המגזין של החברה וכך משיג אינפורמציה נוספת על החברה ורואה תמונות של עובדים נוספים בתוך המגזין. הזמן עובר ואתה רואה שהשעה היא כבר 15:00 ועדיין אף אחד לא בא לקרוא לך. חושב לעצמך שהמראיין שלך מתעכב או שאולי הפקידה שכחה להודיע על בואך.
מחליט לחכות עוד חמש דקות ובמידה ולא יגיעו לקרוא לך, תפנה אל פקידת הקבלה. חמש דקות עוברות ועדיין אין איש באופק… קם על רגליך וצועד בביטחון אל פקידת הקבלה ומזכיר לה על קיומך ומבקש ממנה לבדוק מה קורה. הפקידה עונה לך שהיא הודיעה על בואך ושהיא תתקשר שוב אל המראיין שלך.
מתקשרת ועונה לה המראיין שלך בצד השני ומשוחח איתה כמה שניות. מניחה את השפורפרת ואומרת לך שהמראיין שלך מתעכב קלות ושתצטרך לחכות עוד כרבע שעה. מתנצלת בשם של המראיין אך עונה שצץ עניין דחוף ושנמסר לה שהמראיין יגיע אליך בהקדם. עוברת לך מחשבה בראש… "נו, טוב… אני כבר פה. מה כבר יכול להיות?! אז אחכה עוד קצת".
חוזר לשבת בפינת ההמתנה ומקווה שאוטוטו יקראו לך. אמנם הסטטוס שלך כרגע הוא מובטל אך גם למובטלים יש כבוד עצמי. עובר הפעם למגזין אחר ומתעמק בו כמה דקות. מכיוון שאתה קצת לחוץ, קשה לך להתעמק כרגע בקריאה ולכן שולף את הסמרטפון ונכנס לפייסבוק כדי לראות מה החברים שלך עדכנו. אתה מציץ בשעון ורואה שהשעה 15:24 ושוב מתלבט מה לעשות – לפנות אל פקידת הקבלה ו"להציק" לה פעם נוספת. מצד אחד, חושש להיראות בתור נודניק ומצד שני קצת נמאס להמתין בפינה.
ראיון עבודה פרונטלי – מתי הוא מתחיל?
הרגשה של ייאוש קל וחוסר אונים תוקפת אותך. למזלך לא עוברת דקה והמראיין שלך צועד במסדרון וניגש אליך ומציג את עצמו ומתנצל התנצלות כנה על העיכוב. תחושת הבטן שלך משדרת לך שהוא בחור נחמד ושנראה שיהיה נחמד לעבוד איתו. שמח ומאושר על כך שעוד שנייה יתחיל ראיון העבודה, צועד לצידו של המראיין אל משרדו. מתיישב על הכסא מול המראיין שלך ומחכה שהוא יתחיל לראיין אותך סופסוף!
כן, סופסוף ראיון העבודה מתחיל אחרי ישיבה של קרוב ל- 45 דקות בפינת הישיבה של החברה.
אני בטוחה שכל אחד מכם יכול להזדהות עם הסיטואציה הזו כי כנראה שחוויתם סיטואציה דומה על בשרכם.
ראיון עבודה פרונטלי, מתחיל מהשנייה שכף רגלכם דורכת בשטח החברה. בוחנים אתכם ואת ההתנהגות שלכם כל הזמן, כולל בזמן ההמתנה למראיין. ישנן חברות שבהן בכוונה המראיין מאחר לראיון העבודה כדי שיוכלו לראות כיצד אתם מתמודדים עם סיטואציה כזו. למרות זאת, לא כל האיחורים מכוונים ואף פעם אין לדעת את סיבת האיחור של המראיין.
המלצות לראיון עבודה פרונטלי:
- זכרו שכולנו בני אדם וגם אתם מאחרים לפעמים כך שגם אם המראיין מאחר לראיון העבודה, הוא רק בנאדם ובטח היו לו עיסוקים דחופים שמנעו ממנו להתחיל בזמן את ראיון העבודה.
- נסו לחשוב מחשבות חיוביות בזמן ההמתנה לתחילתו של ראיון העבודה.
- נצלו את זמן ההמתנה לבחון את החברה כי זו גם הזדמנות שלכם לבחון מי האנשים שעובדים שם, איך הם מתלבשים, האם הם מחייכים, מה התרבות הארגונית?!
- שאלו היכן פינת הקפה והכינו לכם משהו לשתות. זו גם הזדמנות "להסתובב" קצת ולהתרשם עוד יותר מהמשרדים שעל פניהם חולפים והאנשים שמאיישים אותם.
- קראו חומר "פנימי" של החברה כדי שתוכלו לאסוף מידע נוסף על החברה. מגזינים של החברה מספקים הרבה מאוד מידע פורמלי וא-פורמלי על החברה כגון תנאים לעובדים ולילדיהם.
- נצלו את הזמן כדי להירגע ועשו לעצמכם דמיון מודרך לגבי ראיון העבודה הממשמש ובא.
- עדיף לא לענות לשיחות נכנסות בזמן הזה ובמידה ועניתם היו ממש קצרים. ההמלצה שלי היא לשים את הנייד על שקט מהשנייה שבה אתם נכנסים למשרדי החברה. אתם לא רוצים שישמעו אתכם במסדרונות החברה ואולי גם להפריע לעובדים. הימנעו מלענות לשיחות בזמן ההמתנה לראיון העבודה הפרונטלי.
- גם אם המראיין מתעכב מעל למשוער, אל תעזבו מבלי שאתם מודיעים שאתם עוזבים ובמקביל מומלץ לבקש שיתאמו איתכם מועד חדש לראיון עבודה פרונטלי. נתקלתי כבר במועמד שעזב בכעס את משרדי החברה כי לטעמו הוא חיכה יותר מידי זמן למראיין. לאחר זמן מה…. הוא שוב הגיע לראיון פרונטלי במשרדים של אותה חברה.
- כנראה שאחת השאלות הראשונות של המראיין תהיה ספר לי על עצמך, כדי לדעת איך לענות על שאלה זו, לחץ כאן!
- דאי גם לעבור לפוסט שמסביר איך להתמודד בהצלחה עם השאלות הנפוצות והמכשילות בראיון עבודה, למעבר לפוסט לחץ כאן!
- שיהיה בהצלחה!
12 תגובות על “ראיון עבודה פרונטלי – איך להתנהג בראיון עבודה?”
נחמד, מעניין, אבל הראיון התחיל למעשה הרבה קודם: הוא התחיל מהרגע בו המגייס/ת פתחו את ה-CV והמכתב המקדים, דרך התשאול הטלפוני ה"לא מחייב" עם HR או עם המזכירה, דרך המו"מ על מועד הפגישה.
הכל רלוונטי.
אני, כמנהל, רואה את תהליך הגיוס כפרומו מובהק לחיי העבודה המשותפים בעתיד שלי ושל המועמד. האופן בו הוא/היא מתייחסים לראיון, לתהליך וגם למזכירה הוא אינדיקציה מוקטנת למה שעשוי או עלול לקרות אח"כ בצורה מוקצנת.
אם המועמד לא יכול להגיע לראיון ביום שלישי ב-16:00 בגלל הפילטיס, הוא גם לא ממש יתפקד כעובד ביום שלישי ב-16:00 אחרי שיגוייס.
שימו לב, מראיינים ומרואיינים.
היי דני,
אתה צודק בכך שמראיינים את המועמד עוד קודם לכן. אני חושבת שריאיון העבודה מתחיל החל מהשלב של הריאיון הטלפוני. הפוסט הפעם דיבר על ריאיון פרונטלי. לפני הריאיון הפרונטלי יש ריאיון טלפוני.
מועמדים נופלים אפילו בשלב של הריאיון הטלפוני ולאו דווקא כי הם לא מתאימים לתפקיד אלא בגלל ההתנהלות שלהם.
נורית
התגובה לדני, שממש לא הייתי שמח לעבוד אצלו. אין ספק שמנהלים כאלה גורמים לבריחה של כח אדם, במיוחד האיכותי שיכול להרשות לעצמו לבחור בין אלטרנטיבות.
מה זאת הדעה ההזויה שאם המועמד לעבודה לא יכול להגיע בשעה 16:00.. אז בטח זה בגלל שיש לו פילאטיס.. ואם הוא לא מוותר על מה שחשוב לו.. אז הוא גם יהיה עובד גרוע?
כאילו מה? אם מישהו מחפש עבודה אז אין לו חיים? המועמד חייב להיות זמין בדיוק בשעה שלמראיין מתאים? נגמרו כל שעות היממה?
למה זזת צריכה להיות בעיה לנסות לתאם שעה שמתאימה לשני הצדדים?
המנהלים האלה מקבלים בסוף רק את אלה שמפחדים על מקום העבודה שלהם. שלטון הפחד.
זה מזכיר לי את ימי ההסתדרות האפלים…
איזו דוגמא מצויינת למקום שלא הייתי רוצה לעבוד בו.
בד"כ הבוס מחביא את הרצון שלו לדפוק את העובד.
פה הוא מציג אותו לראווה כאילו שאיחור הוא סממן למצוינות או מקצוענות.
מניסיוני, אנשים שמאחרים פעם אחת מאחרים הרבה.
אנשים שמזלזלים בעובדים שלהם כבר בריאיון ימשיכו לזלזל בהם גם אח"כ.
יש מספיק היצע היום, ואלא אם המזכירה הייתה נותנת תירוץ טוב, בשלב זה הייתי לוקח את הרגליים, מודה על ההזדמנות שקיבלתי ומתחפף.
והאמת? קרה לי לא פעם שלא עשיתי את זה (קמתי והלכתי) וקרה לי שכן. בפעמים שלא עשיתי זאת כמובן שהתחרטתי לאחר מכן.
שלום מישהו,
אנשים עשויים לאחר ואל לנו לשפוט כל כך מהר.
אני לא חושבת שיש אנשים שמזלזלים במחפשי עבודה ואם ישנם כאלו אז בהחלט לא כדאי לעבוד אצלם.
אתה לא יכול לדעת אם האיחור קרה כי איזשהן סיבות לגיטימיות מנעו מהמראיין להגיע בזמן ולכן ההמלצה שלי היא לתת למראיין ליהנות מהספק.
נורית
האמת שחשבתי על זה. אבל אם תנתחי את הסיפור, הגיבור שלנו יושב ומחכה ולא באים להודיע לו.
מנהל שמכבד את המרואיין היה מנחה את המזכירה ללכת למרואיין ולהגיד לו שייקח חצי שעה (עוד לפני שהגיע מועד הריאיון), בד"כ בצירוף סיבה הגיונית, ולא מחכה שהעובד יבוא אליו.
שוב שלום,
זה הכל סרטים שרצים לנו בראש.
אתה לא יכול לדעת. אולי המנהל הודיע והפקידה אולי שכחה.
אולי הוא התכוון להודיע שהוא מתעכב אך היה לו עניין דחוף לסגור.
אולי פתאום קפץ אליו עובד למשרד עם עניין דחוף.
אי אפשר לדעת.
נורית
שלום נורית,
אני מבין את מה שאת אומרת, ותוהה אם הייתי מקבל את אותה הסלחנות אם זה היה בא מנגד…
אני מסכימה איתך לחלוטין.
הגישה הזו מאפיינת מאוד מאוד את ה"מנהל הישראלי" שלצערינו רבות מתנהל מהאגו והתחושה הכוחנית. בארגון שעבדתי, לא קרה שראיון/פגישה החלה בזמן. אני מבינה, קורה שמאחרים, אולם יש היום מספיק אמצעים ליצור קשר וליידע. מדובר בכבוד לאדם, ולא משנה אם הוא מובטל או לא. ולעניין הפילאטיס ביום שלישי…..להיות מובטל זו חוויה לא נעימה בכלל. אדם שמוצא מסגרת למלא את זמנו, זה נפלא ולא מקרין דבר ולא חצי דבר לגבי התנהלותו של אותו אדם עת הוא עובד במערכת ארגונית כלשהי.
שלום.
הסיטואציה המתוארת פחות או יותר משקפת התנהגות נפוצה דומה בצורה כזו או אחרת
לא ברור לי למה אנחנו עוסקים בגועל נפש הזה .מה מלמדים אותם במשאבי אנוש אלה שלמדו ואלה שלא למדו על אחת כמה
למה לעשות ממראיינים כאלה מתוחכמים הרי רוב המשרות שמפורסמות פיקטביות ,חלק גדול תפורות מראש ומיעטן בתחלופה נוראית של אנשים בשל שיקולי גיוס גרועים
רוצה לומר -להיות טבעי מי שאתה ותציג את מה שיש לך להציע ולא להתקשקש במה שהמראיין חושב המראיין חושב רק דרך החור שבשקל.
אני עוסק בניהול מכירות ושיווק כבר שנים, ונתקלתי לא פעם, ביחס לא ראוי ומקצועי כלפי מועמדים לעבודה מצד מראיינים ומעסיקים (הייתי גם וגם). המאמר כאן מתאר מצב שכיח בו על המועמד להתמודד עם מצב "לא מתוכנן", ונותן המלצה נכונה לנצל זמן זה באופן חיובי. לרבים מאיתנו, הישראלים, יש נטייה לשפוט את התנהלותו/התנהגותו של האחר, ובכך להעסיק את עצמנו במחשבות שליליות, במקום לראות בסיטואציה כמו זו של איחור המראיין הזדמנות לשפר את עמדתנו במפגש הצפוי. רגשית, זה לגיטימי, אך עניינית זהו רגש מזיק שעשוי לפגוע בהצלחתנו להשיג את המטרה שלשמה הגענו לראיון מלכתחילה. נורית, בסך הכל, מזכירה לנו להתמקד במה שחשוב!
אני חושב שלביים סיטואציה של איחור, זה כבר על גבול הפסיכוזה.
אולי אפשר להביא עובד עצבני מהצוות המיועד באמצע הראיון שיצעק על המרואיין, כדי לביים איך הוא מתמודד עם משברים?
אולי יגררו למרואיין את האוטו מתוך החניה של החברה, כדי לראות איך הוא יתמודד אחרי שהוא יוצא מהראיון?
אם הייתי יודע שבצורה מכוונת מישהו מנסה לגרום לי למשחקים פסיכולוגיים, זה היה אומר לי לא מעט על אותו מעסיק. במיוחד על ההמלצות שהוא יתן לי אחרי שאני אעזוב (אוי ואבוי, אני חושב על עזיבה אחרי 3 שנים בתפקיד מראש – זה מראה על חוסר לויאליות).