ציפיות שכר בראיון עבודה
זו אחת השאלות הכי נפוצות שנשאלת במהלך ראיון עבודה – פרונטלי וטלפוני.
במסגרת פעילות ההשמה שלנו, אנחנו מתקשרים למועמדים
ואחת השאלות הקבועות שלנו היא "מה ציפיות השכר שלך?!"
ציפיות שכר זה נושא שיעלה בראיון טלפוני עם חברות השמה,
בראיון טלפוני עם מגייסים ומעסיקים ובטח בשלב של ראיון עבודה פרונטלי.
תתבקשו בוודאות לנקוב בציפיות שכר בשלב של ראיון עבודה.
זו שאלת מיליון הדולר תרתי משמע מפני שאם תנהלו את המשא ומתן על השכר בצורה נכונה,
אכן תצליחו למקסם את השכר שלכם וזה יהיה שווה לכם הרבה.
אז איך יודעים כמה משכורת לבקש? מה לענות לגבי ציפיות שכר?
ציפיות שכר – כדאי להיות ראליים
לאחרונה התקשרנו להציע לבכיר בהייטק משרה של מוביל תחום אלקטרוניקה
לחברת הייטק מצליחה בתחום המכשור הרפואי.
פנינו לכל מיני מועמדים מההייטק על מנת להציע להם את המשרה הנ"ל.
זכור לי מועמד אחד מעל גיל 60 עם ניסיון עשיר בתחום האלקטרוניקה.
הלה אינו עובד משנת 2012.
הצעתי לו את המשרה ושאלתי אותו לגבי ציפיות השכר שלו וזה מה שהוא ענה לי:
"אני אוטוטו יוצא לפנסיה, אני מוכן לקחת כל משרה, ציפיות השכר שלי הן – 30,000 + רכב"
לאחר שניתקתי את השיחה חשתי שיש סתירה פנימית בדברים שהוא אמר.
הכיצד זה שהוא מוכן לקחת כל משרה מסתדר עם ציפיות שכר של 30 אלף + רכב ?
מועמד שמוכן לקחת כל משרה, יהיה מוכן להסתפק בכל שכר שהוא שכר סביר
ולאו דווקא השכר הראלי לאותה משרה.
בהתחשב בכך שהוא סיים לעבוד בשנת 2009
בתור ראש קבוצת האלקטרוניקה בחברת מכשור רפואי אחרת
ואח"כ שימש בתור יועץ עד שנת 2012 ומאז לא עבד,
משפיע על ציפיות השכר ועל היכולת שלו לבקש שכר ראלי.
למעשה, תשובתו היתה שהוא מעוניין לצאת לפנסיה אך אם מישוה יציע לו שכר בוננזה אז הוא יואיל בטובו להסכים.
ציפיות שכר הן עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי.
חלק מהמועמדים חושבים שציפיות שכר מעידות על הערך שלהם.
הרבה פעמים, הרציונליות בקבלת החלטות בנוגע לציפיות שכר היא מאיתנו והלאה.
מהניסיון האישי שלי, הרגש משפיע עלינו הרבה יותר בקבלת החלטות מאשר השכל (הרציונל).
ברוב המקרים, אנשים מקבלים החלטה רגשית
ואז מצדיקים את אותה החלטה בשכל (באופן רציונלי כביכול).
נמצא במחקרים שאנשים דורשים הרבה יותר כסף
כאשר הם מנסים למכור דברים ששייכים להם
ושהם קשורים אליהם רגשית
מאשר היו אלו דברים שאינם שייכים להם.
אני קוראת לזה "פרמיית הרגש".
פרמיית הרגש משחקת תפקיד גם כאשר מדובר בקבלת החלטות בקריירה שלנו.
רוב האנשים קשורים לעצמם ואוהבים את עצמם, לא?!
אז איך אנחנו יכולים להעריך את עצמנו בצורה אוביקטיבית? והאם זה בכלל אפשרי או רצוי?
כמה משכורת לבקש?
ציפיות שכר אינן עניין רציונלי
הרבה פעמים אני נתקלת במועמדים מובטלים מזה תקופה ארוכה יחסית,
שעדיין נתלים בשכר שהיה להם כאשר הם עבדו.
המשוואה בשוק העבודה לאותו תפקיד היא –
מועמד שעובד שווה יותר ממועמד שאינו עובד תקופה ארוכה.
למה?
שוב פועלים פה כל מיני דברים לא-רציונליים כגון חוק העדר.
אם מעסיקים אחרים לא רצו עד כה את המועמד, אז למה שאני ארצה אותו?
אותו עיקרון עובד גם על דרך החיוב –
אם מעסיקים אחרים רוצים מועמד מסוים,
אז סימן שהוא טוב וכדאי גם לי לקחת אותו לעבודה אצלי.
יש לי ידיד טוב שתמיד אומר שהחלום הרטוב של מעסיקים זה לקחת עובד ממעסיק אחר.
יש בזה הרבה מן האמת.
מועמדים לוקחים את ציפיות השכר שלהם כמובן בצורה מאוד אישית
וגוזרים את הערך האישי שלהם ולאו דווקא את הערך המקצועי שלהם מציפיות השכר שבהן הם נוקבים.
ציפיות שכר הן דבר שאנחנו צריכים לחשוב ולשקול מידי פעם.
גם אם נקבנו בציפיות שכר מסוימות ואנחנו רואים שאחרי חודשיים-שלושה אין התקדמות,
אז אולי הגיע הזמן לחשב כיוון מחדש ולשנות את ציפיות השכר שלנו.
אם אינך בטוח אם מה שאתה מבקש הנו ראלי, התייעץ עם קולגות,
אנשי מקצוע וכל מי שאינו מעורב רגשית במצבך ויכול לתת לך תמונה מצב אובייקטיבית.
העצות הפרקטיות שלנו בנוגע לציפיות שכר – כמה שכר לבקש?
*** טבלאות שכר באינטרנט
כדי לקבל איזשהו מושג לגבי רמות שכר לתפקיד ובנוסף לוותק כשלכם, ניתן לבדוק טבלאות שכר באינטרנט.
ישנם לא מעט אתרים שמציעים את המידע הזה.
האם אפשר להסתמך על טבלאות השכר הללו?
ניתן לקבל מטבלאות השכר אינדיקציה אך לא להסתמך על הנתונים במאת האחוזים. מהניסיון שלי רוב טבלאות השכר מוטות ובד"כ הן מוטות כלפי מעלה. יש לכך כל מיני סיבות.
- ישנם אתרים שבהם כל אחד יכול להיכנס ולסמן כמה הוא מרוויח אך אף אחד לא באמת
בודק האם האדם דיווח נתוני אמת. - לחברות השמה יש נתונים מדויקים כי הן יודעות כמה המועמד שהן שלחו לעבודה מרוויח כי
עמלת ההשמה שלהן נגזרת משכר המועמד. אבל… במקרה שלהן המדגם קטן מידי ולכן
הנתונים המתקבלים לא הכי מדויקים. - ישנם אינטרסים לכל מיני גורמים להטות את נתוני השכר מכל מיני סיבות כלכליות.
במקרה של טבלאות שכר, כבדהו וחשדהו. קחו את הנתונים בעירבון מוגבל.
*** ניתן לבצע סקר שכר משלכם
1. אתם יכולים לבצע סקר שכר משלכם ולשאול את החברים שלכם, כאלו שלמדו איתכם באוניברסיטה והם עובדים
באותו המקצוע שלכם ובעלי וותק דומה לזה שלכם. גם פה, מדובר בסקר מוגבל ולכן לא מייצג.
2. במידה וחברת השמה רוצה להפנות אתכם לתפקיד מסוים, אתם יכולים להתייעץ עם איש ההשמה. לא בטוח שהוא יעזור לכם וגם במידה שהוא כן יעזור לכם, לא בטוח שהוא ייתן לכם את הנתון שיעזור לכם למקסם את השכר. מבחינתו של איש ההשמה, מה שעומד לנגד עיניו זה הלקוח שלו (שזו החברה המגייסת ולא אתם) ומה שעומד לנגד עיניו זו סגירת העסקה. לכן, הוא יעדיף לקבל אלף או אלפיים שקל פחות אבל לסגור עסקה של 20,000. במילים אחרות, הוא לא ירצה לחבל בסיכויי סגירת העסקה ולכן יכול להיות שהוא ייעץ לכם לגבי שכר ויספק מידע שמוטה דווקא לסף התחתון של השכר המקובל בתפקיד שלכם.
גם במקרה שבו אתם מבצעים סקר משלכם, קחו את הנתונים בעירבון מוגבל.
*** ניתן לבקש את אשר הרווחתם
מה שהיה הוא שיהיה. אבל… לא בטוח שמה שהרווחתם משקף את רמות השכר הקיימות כרגע במשק. מקרה ראשון: יכול להיות שהרווחתם מעל למקובל ואז אולי תצטרכו להתפשר. מקרה שני: יכול להיות שהרווחתם דווקא מתחת לממוצע ואז אולי דווקא יש מקום לשיפור השכר שלכם.
בשני המקרים הללו לא מומלץ לנקוב במה שהרווחתם. במקרה הראשון אתם תפסידו את המשרה ובמקרה השני אתם תפסידו את ההזדמנות לשפר את שכרכם.
ציפיות שכר – איך לענות בצורה נכונה לשאלה?
במיוחד אם אתם מובטלים, אל תנקבו בציפיות השכר שלכם. תנו למעסיק לתת לכם הצעת שכר. המעסיק יודע יותר טוב כמה הוא מוכן לשלם. המעסיק יודע מה טווח השכר שלו. כאשר המעסיק הוא זה שנותן לכם הצעת שכר, אתם עדיין יכולים להחליט אם לקבל אותה, לדחות אותה או שאולי להתמקח.
גם אם אתם מתבקשים לנקוב בציפיות שכר, עשו זאת בשלב שהוא כמה שיותר מאוחר בתהליך הגיוס. אל תנקבו בציפיות השכר שלכם בריאיון הטלפוני ואפילו לא בריאיון הפרונטלי הראשוני. נסו לדחות כמה שיותר בתהליך הגיוס את השלב שבו אתם חושפים את ציפיות השכר שלכם.
מדוע?
מפני שככל שתדחו את שלב נקיבת ציפיות השכר שלכם, אתם מרוויחים זמן, נקודות ומוניטין אצל המעסיק. במילים אחרות, כאשר אתם נוקבים בציפיות השכר שלכם בשלבים המוקדמים, אתם למעשה לא נמצאים בעמדת מיקוח. לא בטוח שהמעסיק בכלל יהיה מעוניין להתחיל אתכם בתהליך הגיוס ולכן ציפיות השכר שתנקבו עלולות לפגום בסיכויים להתחלת תהליך. לעומת זאת, כאשר אתם נוקבים בציפיות שכר בשלב שבו המעסיק מעוניין בכם ורוצה לתת לכם הצעת שכר, אז אתם נמצאים בעמדת מיקוח ולכן יש סיכוי הרבה יותר גבוה שהמעסיק יתגמש לקראתכם. לכן, מומלץ לנקוב בשלבים מתקדמים של ראיון עבודה.
ציפיות שכר במשא ומתן על שכר ותנאים
ייעוץ משא ומתן הוא מאוד חשוב בשביל ההצלחה שלך ומיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלך וישנם כמה דברים שעליך לעשות על מנת להיערך למשא ומתן מראש כגון:
עליך לדעת איך לדבר על ציפיות שכר בראיון עבודה –
עליך לבנות מראש תסריט שיחה שמנבא כל "פנייה" אפשרית בשיחה ולדעת איך להגיב בדיוק לכל תפנית בשיחה.
במידה ותבנה תסריט שיחה, רוב הסיכויים שהשיחה תתנהל לפי תסריט השיחה שהכנת מראש.
כדי להגיע מוכנים למשא ומתן על דרישות שכר, אני מזמינה אותך לקרוא גם הפוסט הזה שבו תגלה איך לנהל משא ומתן בצורה נכונה, לחץ כאן!
עליך להחליט מראש מהם הקווים האדומים שלך בנוגע לציפיות שכר ועל מה אתה לא מוכן לוותר בשום פנים ואופן. לכל אחד יש קווים אדומים אחרים.
עדיף לנקוב בציפיות השכר שלך בשלב כמה שיותר מאוחר בתהליך הגיוס.
ציפיות שכר בקורות חיים – האם כדאי לציין?
חד משמעית לא!
יש לכך כל מיני סיבות.
כמו שכבר כתבתי – עדיף לנקוב בציפיות שכר כמה שיותר מאוחר בתהליך הגיוס.
שלב קורות חיים הוא שלב מאוד מאוד מוקדם ולכן לא מומלץ לנקוב בשלב הזה בציפיות שכר.
סיבה נוספת היא שקורות חיים שאתם שולחים נשמרים לנצח במאגרים השונים.
מגייס יוכל לראות מה כתבתם לפני שנה, שנתיים ושלוש שנים כששלחתם את קורות החיים שלכם.
כביכול, מה שהיה הוא לא רלוונטי ומה שמשנה זה מה הדרישה שלכם כיום.
יחד עם זאת, אם כתבתם ציפיות שכר לפני שנתיים 20,000 ועכשיו אתם רושמים 20,000 + רכב,
זה מקשה עליכם להשיג את השכר החדש
והמגייס יכול לשאול אתכם – תגיד, איך זה שלפני שנתיים ביקשת 8K פחות ממה שאתה מבקש עכשיו?
אתם לא רוצים להיכנס לשיחה הזו.
האם לנקוב בציפיות שכר ברוטו או נטו?
לפעמים אנשים עונים לשאלת ציפיות השכר עם תשובה שהם
היום רוצים להרוויח סכום X נטו.
עם כל הכבוד, אנחנו חייבים תשובה בברוטו כי על אותו ברוטו אנשים יקבלו נטו שונה.
יש נקודות זיכוי, הטבות מס ליישובים מסוימים, תכניות מיוחדות של האוצר כגון "נטו משפחה".
תנו לנו את התשובה בברוטו בבקשה.
עכשיו לא נותר לי אלא לאחל לכם בהצלחה במשא ומתן על הצעת השכר!
21 תגובות על “ציפיות שכר בראיון עבודה: התשובה לשאלה – מה ציפיות השכר שלך?”
ההמלצות האלה טובות רק אם אתם מחפשים עבודה בכל מחיר.
מנסיון ציפיות השכר עוזרות גם למעסיק וגם למועמד לסנן. אני לא הייתי רוצה לעבור סדרת ראיונות שבסופם אקבל הצעה נמוכה. בנוסף הרבה מאוד פעמים ניתן ללמוד על התפקיד מהשכר אותו מוכנים לשלם. אם השכר נמוך משמעותית ממה שמקובל בשוק עבור אותו תפקיד, כנראה שהתפקיד לא בדיוק מה שחשבתם..
מה שנכון זה שכשאתם מציגים צפיות שכר הן צריכות להיות מותאמות למציאות, על פי המקובל בשוק לאותו תפקיד.
שלום עודד,
מה שאתה אומר אינו נכון.
אני אתן לך דוגמא – מהניסיון שלי בעבודה עם בכירים, בד"כ לא שואלים אותם ציפיות שכר והם גם לא מנדבים.
זה שאדם לא נוקב בציפיות שכר, זה לא שם אותו בעמדה של חולשה אלא להפך, זה שם אותו בעמדה של כוח כי המעסיק לא יודע מה הציפיות שלך וכנראה שהוא יתאמץ יותר בשביל להשיג אותך.
אם אין לך זמן להקדיש לתהליך, אתה יכול לנקוב בציפיות שכר אבל קח בחשבון שאתה עלול להפסיד הרבה כסף בגלל זה. כמו לקוחה שבאה אליי ובעקבות העצות שלי קיבלה 38K שכר במקום 35K שהיא רצתה לבקש.
המשך יום מקסים,
נורית
נוטה להסכים עם עודד. כמי שעסקה בהשמה, באבחון ובהכנה למרכזי הערכה –
ראשית – אכן ציפיות השכר יוצרות מעין הלימה בין ציפיות המעסיק לציפיות המועמד. חבל לעבור תהליך מסורבל ומייגע כשהפערים בשכר גבוהים. חושבת שדווקא הפער בין 35 ל-38 אינו משמעותי. נתקלתי במקרה של מועמד שעבר תהליך ארוך במיוחד. הוא קיבל הצעת שכר של 15 בו בזמן שציפיות השכר שלו היו 25. אחרי לחץ שלי העלו לו את ההצעה ל-18. הוא כמובן לא סגר. בזבוז זמן מיותר לכל הצדדים.
דבר נוסף – הרבה פעמים השכר המוצע מהווה אינדיקציה למידת בכירות התפקיד ובאותו אופן – השכר שהמועמד מבקש מכוון את חברות ההשמה לדרג ההיררכי של התפקידים המוצעים. כמה פעמים נתקלתם בטייטלים מפוצצים שמאחוריהם מסתתר תפקיד זוטר???
נקודה שלישית – יש לקחת בחשבון שיש ארגונים שלא יזמנו מועמד לראיון מבלי שקיבלו ממנו מידע על ציפיות השכר. מועמדים שמתעקשים לא למסור את המידע הזה במקרה הטוב לא מזומנים, במקרה הפחות טוב – נתפסים כעקשנים/לא משתפים פעולה.
אז מה בכל זאת אני ממליצה לומר?
מסכימה עם דבריך לעיל באשר לטבלאות השכר. חושבת ששילוב בין המידע מהטבלאות לבין מידע מחברות ההשמה והחברים יכול לתת אינדיקציה לא רעה.
אז מה הייתי אומרת בשורה התחתונה?
הייתי נותנת טווח של ערכים ומציגה אותם כשכר המקובל בשוק. ככה גם נראה שכמועמדת עשיתי שיעורי בית וגם התמודדתי עם השאלה. וכפי שעודד אמר – הטווח צריך להיות ריאלי, מבוסס על נתונים ולא מנותק מהמציאות.
ושוב, אם מדברים על תפקידי סמנכ"ל – אולי זה פחות קריטי. אך רוב המועמדים אינם סמנכ"לים ויש ארגונים שחלק מפרוטוקול הראיון הטלפוני שלהם כולל שאלה בנושא שכר. ללא ציפיות שכר הם פשוט לא מעבירים את קורות החיים או מבזבזים זמן יקר לכולם וחבל…
I tried this many times and the interviewer insists that I tell them my expected salary. If I don't answer them they take it as a weak point that I have no knowledge about the industry. I'm at a dead end.
שלום אנט,
זה לא אומר שאי-אפשר אחרת. את לא הראשונה שחושבת שאי-אפשר מבלי לנקוב בציפיות שכר אבל לשמחתי הניסיון של לקוחותיי מלמד שאפשר אחרת.
יום מקסים,
נורית
מניסיון שלי, אף פעם אין להגיד את הציפיות שכר בשלב ראשון. גם כשמעביד לוחץ לקבל מידע בשלב מוקדם, אפשר להגיד שצריך לראות את כל התמורה וזה לא רק השכר (בונוסים, אופציות, רכב והטבות שונות). בכל מקרה, צריך לשדר למעביד שבמידה וירצו אותך, אתה סומך אליהם שיתנו לך הצעה אטרקטיבית (אחרת אין עסקה ממילא). אני בהחלט מסכים עם נורית שלא לחשוף ציפיות בשלב ראשון (תמיד אפשר לומר: כמקובל בשוק).
תודה רבה,
פוסט מעולה!
אביב
מסכימה עם עודד.אין לי זמן לתהיך סתם,באמת אין.אולי עם משכורות של 38 K זה משתלם.לא אהיה שם.אם השמה הציעה תפקיד עם 9 K וציינה שכדאי לבקש 10-מזל שלא יכולתי להגיע והתכתבתי עם מראיין.אין מצב לא רק ל-10,גם ל-9.השמה שיקרה.הוא אמר שרק 8.5 ועוד הרבה שעות ושאל אם אני מכירה מישהו אחר שיסכים.אז למה לי?חבל אפילו על בייביסיטר…
בעבר הרחוק הייתי שואלת על התחלה-מוכנים לשלם 5?לא?שלום.ועובדה שעשיתי קריירה יפה.לא,לא 38…לאחרונה קרה לי מספיק מקרים שרק מכיניסים לדכאון…באחד שאלו כמה אני רוצה.לא הגיבו.אחרי תהליך ארוך ומייגע שלחו חוזה-חשכו עיניי.עודד צודק.מה הם הרוויחו מזה?עבדו עלי.ביזבזו זמן ומשרות אחרות שהפסדתי…במקרה אחר הגיבו דווקא:את ביקשת 10-11.אנחנו קרובים,נותנים 9.לא שאלו אם אני מוכנה!וניסו לזמן לראיון שני.שבסוף לא הלכתי כי אני לא רוצה 9.ומי שהתקבלה כרגע לקוחה שלי ואמרה שאכן רק 9."ויש לי מזל גדול" לדעתה.
בחו"ל נהוג לפרסם טווחי שכר בפרסומות לעבודה. במקרה שטווח השכר לא מפורסם, מקובל למועמד למשרה לבקש על זה במשך ראיון לעבודה.
מדוע זה לא נהוג בארץ?
זה יחסוך הרבה זמן, תשכול ומבוכה בראיונות – תהליך החיפוש עבודה הוא די מתוסכל ומייגע בלי הדאגה על הפסד עבודה או משכורת הולמת.
מודעת דרושים או ראיון ראשון שבו נוקבים בשכר נדרש זה אומר שהמשרה היא בשכר נמוך !!! אין אחרת.
לכך יש 2 שיטות :
1. לנקוב בשכר נדרש נמוך – ואז אם עוברים הלאה בראיונות דורשים שכר אחר גבוה יותר בטוענה שבינתיים קיבלת הצעות גבוהות. ואז המעסיק יכול להעלות לך את השכר.
2. לא להגיש מועמדות – מבחינתו של העובד זה בזבוז זמן להגיע לראיון במקום שידוע שהשכר נמוך וזו לא המטרה.
אני ממש לא מסכים עם העצה לדחות כמה שאפשר את ציפיות השכר. אולי ברמות שכר גבוהות מאוד, אבל בכל רמת שכר של מתחת ל-30 אלף לחודש, יש דרכים אחרות ואפקטיביות הרבה יותר לשחק אותה "קשה להשגה" ולגרום למעסיר הפוטנציאלי להבין שאתה שווה את מה שאתה מבקש.
חבל על הזמן של שני הצדדים.
שלום, מה קורה שהמעסיק פונה אליך פנייה ראשונית במייל! ושואל מה ציפיות השכר שלך..(אפילו לא ניגש לטלפון לבדוק מי הבן אדם…).
מה קורה כאשר מבקשים בפרסום המשרה עצמו, לרשום יחד עם הקו"ח מהן ציפיות השכר?
שלום עומר,
אתה יכול לענות לו – "מה שמקובל בחברה".
נורית
הי נורית,
אוהב את הפוסטים שלך !!
עניינית, מי שנותן כזו תשובה לוודאי לא יחזיק מעמד בתפקיד.
אדם.
היי נורית,
אני מוכנה לעשות 50% הנחה :)).
אילונה
אני חושב אחרת , וזה טוב שהוא אמר את מה שאמר.
התפקיד שהוצע לו בגלל כישוריו ולא בגלל שהוא מובטל?!
אנשים שהוא הולך לנהל מן הסתם מרווחים סכום דומה או קצת פחות.
וזה שהוא מובטל זה חוסר מזל , העסק נגמר אבל אין זה באשמתו.
כנראה גם שלא יצר קשרים במשך השנים שישמרו עליו.
האם רוצים שהעובד הבכיר יבוא לעבוד ב 10000 שקל?
ראשית כל ברצוני לענות לאולג:
אני מבין טוב מאד את תסכולך אך בכ"ז…
1)אתה כותב עם המון טעויות כתיב (הייתי אפילו אומר שלא כתוב כאן בעברית אבל גם רוסית זו גם לא). דבר זה לא לטובתך בתור מחפש עבודה. כפי שאתה יודע השוק היום (גם אתמול) רווי במחפשי העבודה והמעסיקים יכולים להרשות לעצמם לברר מועמדים עם פינצטה. שליטה מושלמת בעברית הינה בד"כ תנאי סף שאפילו לא כותבים אותה לכל תפקיד "נורמלי". אני לא מדבר על תפקידים של מאבטח או מנקה, כמובן.
2)מלבד אינספור טעויות הוספת כאן בסוף קטע שפשוט לא קשור לנושא הכתבה. זה שלא יכולת למצוא עבודה במשך 3 שנים אחרי סיום הלימודים זה ממש לא לעניין. קושי בלמצוא עבודה ראשונה הינו נושא אח-תאום לבעיית מציאת עבודה בגיל מבוגר. אבל עדיין זה נושא אחר לגמרי.
ולעניין הכתבה גופא:
העניין ברור. המסר הוא: "אם אתה כיום לא עובד ולא עובד כבר תקופה ארוכה עדיף לך לקבל כל הצעה סבירה ואם אתה חושב שמגיע לך יותר – תמשיך לחפש הלאה בהיותך עובד. כי לקבל "אפילו רק" 15000 זה הרבה יותר מכלום ואם באמת מגיע לך 30000+רכב או אפילו 45000+רכב+מזכירה+ג'אקוזי+מטוס פרטי הרי שהרבה יותר מציאותי לקבל תנאים כאלו בהיותך עובד ומחפש תפקיד עם תנאים טובים יותר מאשר בהיותך בחוץ"
טוב לקחת כל משרה זה לדעתי הוא אמר כי הוא מובטל והוא מאוד מאוד רוצה לצאת לעבוד .
אבל לא כל משרה תניב לנו 30000 + רכב…. צריך כמובן להתאים את השכר למשרה.. ובלי קשר למי שהוא הייה פעם , בכיר או לא ואיזה תפקיד הייה לו..
אנחנו תמיד מחפשים להתקדם וזה טבע של בן אדם, אדם שכל חיים היה בכיר או בתפקיד מנהלי לא רוצה לרדת לרמה נמוכה אבל הוא כן מוכן לקחת משרה בדרגה נמוכה רק אם השכר ישאר גבוהה..
כמובן שגם מעסיקים לפעמים מפרסמי משרה ודורשים 2-5 שנות ניסיון עבור תפקיד כלשהו ומוכנים לשלם שכר של 4500-5000 שקל שכאשר בן אדם שיש לו ניסיון ירצה לקבל או שכבר מקבל הרבה יותר…
אני למשל סיימתי ללמוד כלכלה ו 3 שנים חיפשתי עבודה בתחום ומעסיקים דורשים ניסיון … אפילו לשכר של 4500 ש"ח
אבל איפה אני יצבור ניסיון אם אתם מעסיקים לא רוצים לקחת מישהו אחראי שיתפוס מהר את החומר….. למה לא להשקיע פעם אחת בעובד … וזה יניב לכם יתרון בטווח הארוך….
זה מאוד מתסכל .
לצערי כמי שמחפש היום התשובות לא רלוונטיות כי מי שקובע זה המעסיק
במקום לעסוק בשאלה מטומטמת יש לציין במודעה את רמות השכר ,אחה אם כן זה משרה שלא מעוניינים לחשוף
ברוב המשרות רמות השכר ידועות בשוק ורמות השכר מפורסמות בטבלאות שכר ובכל זאת מעסיקים לא משלמים את השכר הנ"ל ,אלה רוצים מישהו טוב בשכר רעב .
אני מציע למעסיקים להפסיק במשחקים ולפרסם את טווח השכר שמוכנים וכך עובדים טובים לא יפנו למעסיקים שלא מוכנים לשלם מצד אחד ומצד שני מעקים איכותיים יקבלו עובדים איכותיים.
כי רוצים לשלם לך ככל הניתן פחות + זו מדינת ישראל. דווקא לא נותנים…
זה נכון שהצד השני רוצה לשלם כמה שפחות. יחד עם זאת, זה לא אומר שאתה לא יכול להרוויח יותר.
מזמינה אותך לקרוא על איך לנהל משא ומתן נכון
https://www.agamy.co.il/negotiations-on-wages/